עדכון: יולי 2023 בכפר ראס אג’ראבא מתגוררים כ-500 תושבים בדואים, אזרחי מדינת ישראל, החיים באזור זה עשרות רבות של שנים, הרבה לפני הקמתה של העיר דימונה. למרות שהכפר ממוקם בתחום השיפוט של העיר ותחת אחריותה, תושבי ראס אג’ראבא חיים בתנאים פיזיים ירודים מאד, ללא תשתיות מסודרות של מים, חשמל, ביוב, ללא שירותים בסיסיים כמו גן …
עדכון – דצמבר 2018
חאשם ז’נה הינו כפר בדואי היסטורי לא מוכר הממוקם בסמוך לצומת נבטים. לאחרונה החלה הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב (“הרשות”) מהלך לתכנון הכפר במקומו הנוכחי, וכן נשכר צוות תכנון מטעמה.
התפרסם ב’הארץ’ ינואר 2017
פרופ’ ארז צפדיה, יו”ר עמותת במקום, ונילי ברוך, מתכננת ערים, עמותת במקום.
פינוי אום אל חירן והקמת היישוב היהודי חירן על שטחו הוא ביטוי לאי שוויון עמוק ויסודי ולאפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. אילולא כן, המוות המיותר של מורה בית הספר בן הכפר ושוטר משטרת ישראל, היה וודאי נמנע.
הודעה לעיתונות, 8 לאוקטובר 2015
עמותת במקום מברכת על חתימת הסכם הגג עם עיריית באר שבע אם זאת אנחנו סוברים כי דרך היחידה להבטיח בניה צודקת ושוויונית היא להעניק מימון ציבורי לרשויות מקומיות חלשות! כמו-כן, אנו מקווים שהסכמי הגג יורחבו ויחולו גם על רשויות מקומיות נוספות שאין באפשרותן לממש בנייה למגורים עקב חוסר תקציב לתשתיות ומוסדות חינוך וציבור, ובכלל זה גם רשויות מקומיות ערביות
פניית למועצה הארצית, 7 ביולי 2007
תוכנית שדה בריר מקודמת מזה מספר שנים על ידי יזמים מטעם חברת רותם אמפרט, במטרה להקים מכרה לכריית פוספטים במרחק קצר מיישובים יהודים ובדווים. התוכנית זכתה להתנגדות רבה מצד התושבים בנגב בראש ובראשונה בשל הסיכונים הבריאותיים הצפויים להשפיע על האוכלוסיה המתגוררת באזור. מעבר לכך, היתה התייחסות דלה, אם בכלל, להשפעות התכנית על האוכלוסייה הבדווית המתגוררת בשטח ובסמיכות לאתר שדה בריר. לקראת הדיון הפנימי במועצה הארצית, שלחו במקום והאגודה לזכויות האזרח את התייחסויותיהן לתכנית. בפנייה מבקשים הארגונים להפנות את תשומת הלב להשלכות שיש בתכנית על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום. עמדת הארגונים היא כי קידום תוכנית שדה בריר עלולה להיות הרת אסון לכלל תושבי האזור ויש לדחותה.
וואלה, 14 באפריל 2015
המדינה מקדמת את תכנית “עשרת היישובים” בנגב שנועדה לפתח את האזור ולעודד התיישבות בפריפריה. אלא שהתושבים המקומיים באזור מתנגדים וטוענים כי במקום לפתח את תשתיות הערים הקיימות, הקמת היישובים החדשים רק תגדיל את הפערים. מתכננת נילי ברוך, בראיון על התכנית והשפעתה על הקהילות השונות במרחב (הראיון עם נילי, מיד לאחר הכתבה בדקה 7:00)
רדיו קול השלום, 16 באפריל 2015
בג”ץ דן בעתירת תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר וואדי אל נעם, האגודה לזכויות האזרח ועמותת ‘במקום- מתכננים למען זכויות תכנון’, נגד התכנית להרחבת העיירה שגב שלום שמטרתה העיקרית היא להעביר לעיירה את מעל 10,000 תושבי הכפר בניגוד לרצונם. ראיון עם מתכננת ערים נילי ברוך על העתירה.
וואלה, 26 בפברואר 2015
גם הכפרים הבדואים המוכרים בנגב סובלים מבעיות פיתוח ותכנון חמורות. דו”חחדש של במקום דן בחסמים המונעים את הפיתוח בכפרים המוכרים. כתבה בנושא וראיון עם האנתרופולוגית שולי הרטמן מ’במקום’ החל מדקה 06:40
סיור, 25 בינואר 2015
בינואר 2015 התקיים סיור שיזם מנהל התכנון לישובים הבדווים הלא מוכרים בהר הנגב, בין שדה בוקר למצפה רמון. הסיור התקיים בהמשך להחלטת הולנת”ע בדיון בהתנגדויות לתוכנית רמת ציפורים מיוני 2014. בסיור השתתפו מרבית בעלי התפקידים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה בעניין ההתיישבות הבדואית בהר הנגב.
מאמר דעה, 30 ביוני 2014
אין זה סוד שקיימת אפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. העדויות לכך רבות, מגוונות וחוצות תחומי תכנון. אבל באחרונה נדמה שנחצה קו אדום.
