English | العربية

התנגדויות והשתתפות הציבור בתכנון

השתתפות הציבור בתכנון הוא תהליך שבו אנשים שאינם בעלי תפקיד ציבורי או בעלי תפקיד בצוות התכנון, ואשר בדרך כלל אינם לוקחים חלק בהליך קבלת ההחלטות בנוגע לתכנון המרחב שבו הם חיים ופועלים, הופכים לשותפים לתהליך. התפיסה הרואה חשיבות בקיום תהליכי שיתוף ציבור בתכנון מתבססת הן על עקרונות דמוקרטיים של השתתפות ושקיפות בקבלת ההחלטות בממשל דמוקרטי, והן על ההנחה כי התוצר התכנוני של תהליך כזה ייתן מענה טוב יותר לצרכים של אלו שהתכנון מתייחס אליהם. תרומה אפשרית נוספת של תהליך שיתוף הציבור היא צמצום ההתנגדויות והסכסוכים סביב התכנון והפיתוח ובניית הסכמות בין קבוצות עניין שונות.

קרית מנחם ועיר גנים

סדנת תכנון בהשתתפות הציבור, 2005

שכונות קריית-מנחם ועיר גנים מהוות יחידה גיאוגרפית אחת הממוקמת בקצה הדרום מערבי של ירושלים. בין החודשים ינואר-אפריל 2005 ‘במקום’ הציגה בפני תושבי השכונה את תכנית נמתאר החדשה של ירושלים.

ליפתא

התנגדות, נובמבר 2004

‘במקום’ הגישה התנגדות לתכנית שימור ופיתוח לכפר ליפתא, אשר הופקדה לאחרונה. ההתנגדות מצביעה על כך שמעבר לשימור פיסי של הבתים אין בתכנית הצעה לפתרון הולם בתחום השימור והשילוב של מרכיבי זיכרון בתכנון פיסי של מרחב, אשר קיימים בו שרידים מן ההיסטוריה ההתיישבותית הפלסטינית. ‘במקום’ דורשת להחזיר את התכנית לדיון ציבורי.

שכונת אל עיסאוויה

סדנת תכנון בהשתתפות הציבור, 2004

כחלק מפרויקט קמינקר לתכנון שכונת עיסאוויה, ערכה ‘במקום’ סדנת שיתוף הציבור בתכנון.

מגדל התצפית – התושבים נגד מיזם תיירותי ברכס ארמון הנציב

התנגדות, 2002

בשנת 2000 הוגשה לוועדה המחוזית של מחוז ירושלים תכנית להקמת מגדל תצפית תיירותי על רכס ארמון הנציב. דיירי הרחוב הסמוך, לאחר שנדחתה התנגדותם בפני הוועדה המחוזית ירושלים, החליטו למצות את הליכי ההתנגדות באמצעות בקשה להצגת טענותיהם בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה, ופנו ל’במקום’ לצורך קבלת סיוע בכתיבת ההתנגדות.

כביש הטבעת המזרחי

ליווי בהתנגדויות – 2014-2002

כביש הטבעת המזרחי תוכנן כחלק מתכנית למערכות הכבישים והתשתיות העירוניים, שנועדה לתת מענה לבעיות התחבורה בירושלים במאה ה-21. צוות התכנון של הכביש הוקם בשנת 1991 ביוזמת עיריית ירושלים, באמצעות חברת ‘מוריה’. בשכונות הממוקמות לאורך תוואי הכביש המתוכנן חיים כ-61,500 תושבים, שהם כ-10% מכלל תושבי ירושלים. מרבית השכונות הללו נמצאות בתחתית הסולם העירוני הן מבחינה כלכלית והן מבחינת ההשקעה העירונית בצרכי ציבור ובתשתיות. התכנון הקיים עבורן סובל מהעדר ראייה כללית ומפיגור מתמיד אחר המציאות המתהווה בשטח ואחר הצרכים המתפתחים של האוכלוסייה.

דיור למשפחות ערביות בירושלים

קבוצת ערבים אזרחי המדינה, ילידי הגליל, החיים ועובדים בירושלים, פנתה ל’במקום’, כדי שתסייע להם במציאת פתרונות דיור. חברי הקבוצה, שהגיעו לירושלים במסגרת תפקידיהם, מקצועם או נסיבות חייהם, נתקלו בקושי במציאת פתרונות דיור בעיר, ובכלל זה רכישת דירות מקבלנים, רכישת דירות מיד שנייה, או רכישת קרקעות לבנייה. מצוקת הדיור שנתקלו בה היתה אף לגבי שכירת דירות מתושבי ירושלים, שגילו חשדנות כלפי דיירים ערבים. הקושי במציאת פתרונות דיור היה לגבי מערב העיר ומזרחה כאחד.