תכנון ובנייה הם אחת מנקודות החיכוך היומיומיות בין השלטון הישראלי בגדה המערבית לבין תושביה הפלסטיניים. גם לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, הסמכות הבלעדית לאשר תוכניות מתאר ולהוציא היתרי בנייה ל 150,000 הפלסטינים בשטח C המהווים 60 אחוזים משטח הגדה המערבית היא בידי מדינת ישראל, באמצעות המינהל האזרחי. המינהל האזרחי איננו מציע מענה תכנוני לתושבים, אלא משתמש בהריסת מבנים ואי מתן אישור לתכניות ככלים תכנוניים.
‘במקום’ מסייעת לקהילות פלסטיניות במגע עם רשויות התכנון ובהגנה על זכויותיהם בכל הנוגע לדיור, תשתיות ושירותים, קרקע לפיתוח בהווה ובעתיד וגישה למקורות פרנסה.
קמפיין, 2002
בעקבות הקרב שהתנהל בחברון בתאריך 15 בנובמבר בין כוחות צה”ל למחבלים מהג’יהאד האיסלאמי, הוציא אלוף פיקוד המרכז צו לתפיסת קרקע בעיר העתיקה של חברון. הנימוק לפעולה היה בטחוני, קרי הרחבת תוואי מסלול ההליכה של המתפללים מקרית ארבע למערת המכפלה – מה שכונה “הטיילת”.פעולה זו תוכננה לכלול הרס 22 מבנים, באותו אזור בעיר העתיקה של חברון שפרוייקט השימור שנעשה בו ומומש רק בחלקו, זכה בפרס אגא חאן – פרס האדריכלות היוקרתי ביותר בעולם המוסלמי.
התנגדויות, 200-2002
במסגרת תכנון כבישים עוקפים באזור רמאללה הוצעו, בין השאר, תוואים לשני כבישים. אחד, העובר דרך הכפרים ג’לזון ועין יברוד ומחבר בין ההתנחלויות בית אל ועופרה והשני – באזור אל – בירה. שני הכבישים הוצעו במסגרת תכניות מתאר מפורטות כחלק מן התכנון של מדינת ישראל בשטחי C, הנמצא בשליטה ביטחונית ישראלית ותחת סמכות רשויות התכנון במסגרת המנהל האזרחי. לצורך סלילת הכבישים מופקעות אדמות חקלאיות מתושבי הכפרים הסמוכים לתוואי הכביש. תושבי הכפרים, באמצעות מרכז ירושלים לזכויות אדם ועורכי דינם, פנו ל’במקום’, על מנת לקבל את חוות דעתה המקצועית, באשר לתוואי המוצע של הכבישים, בשלבי הכנת התכנית ובשלב ההתנגדות לאחר הפקדתה.
