25 שנה לבמקום

בית.מקום היא תערוכה על מאבקי תכנון, הכרה וזכויות של קהילות מוחלשות, המביאה את סיפורן הייחודי של שש קהילות המתמודדות עם היעדר הכרה ממסדית, אפליה תכנונית ותכנון פוגעני. סיפורי הקהילות מתועדים דרך רגעים של הצלחות קטנות, תהליכים ארוכי-שנים, מאבק ציבורי וסיוע של עמותת במקום וארגוני זכויות אדם נוספים. לאורך השנים ליוותה בִּמקוֹם יותר מ-200 קהילות ברחבי הארץ – בנגב, בירושלים, בגדה המערבית, במרכז, בגליל ובגולן – בניסיון לעצב עתיד שוויוני וצודק יותר במרחב. התערוכה הופקה לציון 25 שנים לפעילות בִּמקוֹם.

התערוכה מדגישה את הקשר הישיר שבין תכנון לבין זכויות אדם, ייצוג והכרה. היא מציעה מבט ביקורתי על האופן שבו תכנון מרחבי – אף אם נדמה כהליך טכני – משפיע עמוקות על חיי אנשים: על הזיקה שלהם לקרקע, על תחושת הביטחון, על הזיכרון הקולקטיבי ועל האפשרות לעצב עתיד.

מספר אמניות והאמנים תרמו לתערוכה נקודות מבט נוספות על בתים, מקומות, חיי תושבים ויחסי הכוח המכוננים במרחבים אלו: אלון כהן-לפשיץ בנה בית הרוס ויצר הפרעה בכניסה לגלריה. עדי סגל תעדה את החיים בחווה בדואית בצפון הארץ. גדעון לוי צילם קפסולות של חיים בשיכונים המיועדים להריסה ולפינוי בשכונת רמת אליהו. מיקי קרצמן הציג סדרת צילומים מתוך היישוב הבדואי הלא-מוכר אל-זרנוק בנגב, החושפת מציאות מסודרת ומאורגנת החותרת תחת הדימוי הרווח של “כפרים לא מוכרים”. נאוה שיר ואורן יפתחאל טוו מסע בזמן ובמרחב מתוך צילומי אוויר היסטוריים של הנגב. טליה הופמן שחזרה דרך סטראוסקופ את המסע אל הכפר הסמוי מן העין דקייקה וגליה לולו תעדה בו רגעי ילדות. ניירת התכנון האין סופית של שכונת אל-עיסאוויה בירושלים הפכה לדמויות אנושיות זעירות תחת ידיה של תמר פייקס. מג'ד עאבד צייר את המחנק והכאוס של שכונת ילדותו בצל השליטה הישראלית. סאהר מיעארי, גסטון צבי-איצקוביץ' ואלון כהן-ליפשיץ אפשרו הצצה דרך בור המים לתוך שכבות אנושיות והיסטוריות של הכפר אל-ולג'ה. אנני קנטר תיארה בשירה את רגעי הריסת בית, על כל משמעויותיו, ויהל גזית תעדה את מה שנשאר לאחר ההריסה. לבסוף, המסע של ראידה אדון דרך השוק בעיר העתיקה בירושלים, כשהיא סוחבת את ביתה על ראשה, הזכיר לנו את הכמיהה האנושית לבית נטוע במקומו, כזה שאליו אפשר תמיד לשוב ללא חשש שהוא כבר איננו.

אוצרות ואוצרים משתתפים: ערן טמיר-טאוויל, שלי כהן, מיכל ברייאר, ורדית צורנמל, אפרת כהן-בר, אלון כהן-ליפשיץ, ליטל ידין.

התערוכה הוצגה לראשונה בחודש אפריל 2025 בגלריה לחם ושושנים בתל אביב, וביוני באותה השנה נפתחה פעם נוספת לרגל הכנס השנתי של יוזמת “שלום ישראלי-פלסטיני מבוסס שותפות” שהתקיים במכון ון ליר בירושלים.

צילום אירוע הפתיחה: מיכל רביבו