מפעל תע"ש המזהם יוצא מרמת השרון - וינחת על הבדואים בנגב

אם יש סיפור שיכול להמחיש עד כמה תושבי הנגב הבדואים הם שקופים בעיני כל המערכות במדינה, וכמה הנגב נתפס כ"חור שחור" נטול קיום אנושי, הרי שזהו סיפור העברתם של מפעלי "תע"ש מערכות" המזהמים והמסוכנים מאזור השרון למתחם רמת בקע שבנגב. תושבי השרון נאבקו במשך שנים כדי להרחיק מפתח ביתם את הסכנה. המדינה נענתה, החליטה להעביר את המפעלים לנגב, אבל "שכחה" להודיע לאלפי בדואים שהזיהום והסכנה יגיעו עוד מעט אליהם. עכשיו התושבים הבדואים מתארגנים ומבקשים להתנגד.

הזיהום שנגרם מפעילות "תע"ש מערכות" באזור השרון התגלה כבר בסוף שנות השמונים, אבל לאורך שנים ארוכות לא פעל אף אחד מהגורמים האחראים כדי לעצור את העמקת המפגע שיצרה הזרמת שפכים תעשייתיים רעילים מהמפעלים. כתוצאה מכך זוהמו באופן חמור מי התהום באזור. תאונות של פיצוץ חומרי נפץ, שגרמו לנפגעים ולהרס ברדיוס נרחב לאורך השנים, הבהירו את גודל הסכנה. ב-1992 אירעה אחת התאונות הקשות, כאשר פיצוץ אדיר של עשרות טונות של חומרי נפץ, שהיו מאוחסנים באחד המפעלים, גרם למותם של שני עובדים, לפציעתם של 66 אנשים ולנזקים כבדים למפעל ולשכונות סביבו.

כבר ב-2005 הוחלט לראשונה להפריט את החברה ולהעביר את המפעלים לנגב, אבל רק ב-2013 יצא המהלך לדרך. ביום ראשון האחרון נחתם סופית ההסכם למכירת החברה ל"אלביט מערכות" תמורת כ-1.8 מיליארד שקל. במקום מפעלי נשק יבנה באזור פרויקט דיור חדשני ו"ירוק" של עשרות אלפי יחידות דיור. אבל לפני כן תעבור הקרקע טיהור שכן הזיהום לא הלך לשום מקום. זו לא טענה של ארגונים ירוקים. המדינה עצמה מודה בכך. בסרטון תדמית (ראו מיד בהמשך) שפרסם מינהל מקרקעי ישראל לקראת שיווק הקרקע למתחם הבנייה החדש, מסביר הקריין כי "אזור התע"ש הוא מקור זיהום לקרקע ולמי התהום בשרון. כתוצאה מהזיהום נסגרו בארות והופסקה שאיבת המים. מפעלי התע"ש מהווים מפגע סביבתי ובריאותי", וכשברקע צפירת אזעקה הוא ממשיך ומזהיר כי "הזיהום מתפשט ולא נעצר, מצב הדורש פתרון מיידי".

סרטון התדמית של מנהל מקרקעי ישראל לקראת שיווק מתחם הבנייה בשרון:

עכשיו כל הטוב הזה עובר דרומה. אבל הוא לא עובר לקרקע ריקה. המתחם החדש של התעשיות הביטחוניות עובר ל"רמת בקע" שבנגב, לאזור שחיים בו אלפי בני אדם. בני אדם שהמדינה בדרך כלל לא סופרת: בדואים. חמישה כפרים יושפעו מהתוכנית, וכעת התושבים יוצאים למאבק.

האנשים שלא מוזכרים בתוכניות

ביום שני הקרוב (3.12) יתקיים בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה דיון ראשון בהתנגדות לתכנית להקמת "אזור תעשייה מיוחד רמת בקע", שהגישו "עדאלה" ו"במקום" בשם תושבי חמשת היישובים: אבו קרינאת/אם מתנאן, ואדי אל משאש, ואדי אל נעם, אבו תלול וסוואווין, ובשם המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב. בכתב התנגדות, שחיברו עו"ד מאיסאנה מוראני מ"עדאלה" והאדריכלית דפנה ספורטה מ"במקום", טוענים התושבים כי התכנית, המשתרעת על שטח עצום של 112,383 דונם, תחשוף את התושבים "לסיכונים בריאותיים, סביבתיים ובטיחותיים".

כמו כן, טוענים מגישי ההתנגדות כי "התכנית מטילה מגבלות בנייה ופיתוח מחמירות על כ-1,213 מבנים המצויים בכפרים אלו" ומתריעים כי התוכנית תאפשר זירוז של הליכי פינוי של מבנים הנמצאים בתוך טבעת החיץ, שהוגדרה מסביב למתחם על אלפי הנפשות המתגוררות בהם.

התושבים מתארגנים להתנגד לתכנית להרחבת מפעלי תע"ש ברמת בקע שמתעלמת מקיומם. מימין: דפנה ספורטה (במקום), עו"ד מאיסאנה מוראני (עדאלה), איברהים אבו הלייל, ומרואן אבו פריח (עדאלה). (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס).

"סוגרים אותנו מכל הכיוונים", אומר לנו איברהים אבו הלייל, בזמן שאנחנו עומדים על גבעה ומשקיפים על מתחם תע"ש ההולך וגדל בין הישובים. ברקע נשמעים פיצוצים וקולות ירי ומטוסים חולפים מעלינו קרוב מאוד לקרקע. אבו הלייל הוא תושב הכפר המוכר אבו-קרינאת, הממוקם דרומית לבאר שבע, במחצית הדרך לירוחם. הצטרפנו אליו ואל אנשי "עדאלה" ו"במקום" לסיור לאורך גדר המתחם. מצד אחד שטחי אש פעילים, מלמעלה מטוסים ומסוקים הממריאים ונוחתים בשדה תעופה צבאי סמוך, מצד שני אזור התעשייה רמת חובב עם המפעלים הבעייתיים שלו, ועכשיו, מכיוון נוסף, המפעלים המתרחבים של רמת בקע.

אבו קרינאת הוכר לפני שנים אחדות וחיות בו כ-1500 נפשות. כמו כפרים רבים אחרים באזור, העבודה שהכירו בכפר לא פתרה את כל הבעיות. התושבים מעידים על הריסת בתים ועל קושי לקבל היתרים לבניית מבנים חדשים. אבו הלייל, תושב הכפר בן 35, לוקח אותנו לנסיעה בשטח, לכיוון השטח שבו יורחבו המפעלים.

בקרוב המתחם ברמת בקע יגדל, יקלוט לתוכו גם את מפעלי תע"ש מרמת השרון ויהפוך לאזור תעשיה צבאי ענק, עתיר סיכונים, הכולל גם מתחם ניסויים בנשק וחומרים מסוכנים. יוקמו שם – על פי התוכנית שהוגשה לוועדת התכנון המחוזית – "מפעלים ומתקנים לתעשייה ביטחונית העלולים לגרום לסיכון בטיחותי או סביבתי. תעשייה ביטחונית הכוללת ייצור, הרכבה, תיקון, פירוק ושיפוץ של כל סוגי הנשק ואביזריו לרבות רכבים ייעודיים, פירוק וטיפול בתחמושות ומרכיביהם, לוגיסטיקה, תקשורת ומכ"ם וכל מפעל אחר הנלווה אליהם והמשרת אותם".

עוד ייבנו במקום, בין היתר: מתחמי משרדים לתעשייות עתירות ידע, מחקר ופיתוח, מבני אחזקה, מוסכים, כבישים, מרכז הדרכה, ומתקני תשתיות לטיפול בחשמל, זיהום אוויר, גז טבעי, שפכים, תחנות דלק, מתקני שאיבת מים, מפעל בטון, מכלי אחסון לנוזלים וגזים, וכן "מבני אחסנה לרבות אחסנת נפיצים וחומ"ס" ומנחת מסוקים. בנוסף, על פי התוכנית, חלק נכבד מהשטח יוקצה לטובת "שטחי ניסויים בתחום פעילות התעשייה הביטחונית לרבות ניסויים בהם נעשה שימוש בחומרי נפץ, כימיקלים, תקשורת וקרינה אלקטרומגנטית".

מסביב לאזור התעשייה, מגדירה התוכנית שטח אסור בבנייה, ומסביב לו טבעת חיץ נוספת הנוגסת בחמשת היישובים הבדואים, חלקם מוכרים על ידי המדינה וחלקם לא. בתוך הטבעת הזו הבנייה תהיה מוגבלת ותחייב אישורים מיוחדים של משרד הביטחון. התוכנית הוגשה לוועדה בקיץ האחרון, אבל איש לא דיבר עם התושבים באזור בטרם הוחלט להעביר לשכונה שלהם את המפעלים המזהמים של תע"ש מרמת השרון. ההתעלמות הזו מגבירה את החשש שלהם מכוונות המדינה.

שקופים למדינה. המפעל ברקע של בתי התושבים (אורן זיו /אקטיבסטילס)

"הבדואים מרגישים שלא רוצים אותם פה, שכל הגבולות והגדרות הם רק תירוץ", אומר אבו הלייל. גם תושבים אחרים חוששים מפני הלא נודע. אם יש בעיה, הפתרון הוא תמיד לזרוק למקום אחר את הבדואים, אומר לנו אחד מהם. החשש כעת הוא שתחילת היישום של תוכנית הענק תבשר גם גל נוסף של פינויים. שהתוכנית, למעשה, מצטרפת אל המאמץ הוותיק של המדינה לדחוק ולצופף את כל הבדואים בתוך שטח ישובי הקבע העירוניים.

"הבדואים שקופים", אומרת עו"ד מוראני מ"עדאלה", "שוב מעבירים תוכנית בעלת השפעות רחבות – בריאותיות, סביבתיות ובטיחותיות ומתעלמים מזה שיש אנשים בקרבת מקום". דפנה ספורטה מ"במקום" מדגישה שאין אפילו אזכור של האנשים האלו בתוכניות.

ספורטה ומוראני חושבות שהמדינה חייבת למצוא פתרון הוגן וצודק לאנשים שגרים במרחב ולהתקדם לעבר הסדר כולל ומוסכם על כל הצדדים. בינתיים הן דורשות מהוועדה המחוזית לעצור את התוכנית עד למציאת פתרון לאנשים שחיים בסביבה. אם המדינה מעוניינת להראות רצון, הן אומרות, היא יכולה להתחיל בשינויים בגבולות ובמגבלות שקובעת התוכנית, כך שלא יפגעו ביישובים הקיימים וביכולת הפיתוח שלהם. הן מצפות שהמדינה תבחן חלופות שלא כרוכות בפגיעה בזכויות היסוד של התושבים הבדואים שחיים באזור.

"הבדואים מרגישים שלא רוצים אותם פה, שכל הגבולות והגדרות הם רק תירוץ". איברהים אבו הלייל, תושב הכפר אבו-קרניאת הצמוד למתחם תע"ש ברמת בקע (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס).

ברקע נשמעים פיצוצים וקולות ירי ומטוסים חולפים מעלינו קרוב מאוד לקרקע. הגדר התוחמת את מתחם רמת בקע (אורן זיו / אקטיבסטילס)