עתירה
בעתירה לבג”צ , שהגישו ב-30.11.2010 ‘במקום’, תושבים מהכפר הפלסטיני ג’בע אשר מצפון לירושלים, מועצת הכפר וארגון “יש דין”, התבקש בית המשפט לבטל החלטה של המינהל האזרחי בדבר אישור תכנית מפורטת לשכונה חדשה בת 184 יחידות דיור בהתנחלות גבע בנימין. בעתירה נטען, כי התוכנית כולאת בתוכה שתי מובלעות קרקע פרטית, ששייכת לתושבים מג’בע, ואשר שטחן הכולל הוא כ-24 דונם.
העתירה מצביעה על שורה של כשלים שהתגלעו בתוכנית עצמה ובהליכי אישורה:
- התכנית נמצאת במרחק של כ-500 מ’ מהגבול המזרחי של השטח הבנוי הקיים בגבע בנימין. פיתוח “מדלג” שכזה מנוגד לעקרונות בסיסיים של תכנון, אשר לפיהם יש לבצע פיתוח צמוד-דופן לשטחים בנויים קיימים.
- התכנית מקטינה משמעותית את שטח המובלעות, בהשוואה לסימונן במפת תחום השיפוט של גבע בנימין.
- אחרי מימוש התכנית ובנייה למגורי מתנחלים מסביב למובלעות, לא יתאפשר לבעלי הקרקע בהן להגיע לחלקותיהם ולעבדן. עצם הסיטואציה של בניית שכונה למתנחלים מסביב למובלעות פלסטיניות יש בה כדי לספח בהליך לא-רשמי את שטח המובלעות ליישוב הישראלי. כך, בשטח הבנוי הקיים של גבע בנימין נסללו שישה כבישים בתוך מובלעת פלסטינית והוקמו בה כמה מבנים, לרבות שני בתי כנסת. גורל דומה צפוי גם לשתי המובלעות שמסומנות בתוכנית נשוא העתירה, אם אכן תוקם מסביב להן שכונת מתנחלים.
- התכנית משקפת אפליה תכנונית: כל אדמות המדינה בתא השטח הרלוונטי נכללו בתוכנית ויועדו לבנייה למתנחלים, בעוד שכל האדמות הפלסטיניות הפרטיות (המובלעות) הוגדרו כקרקע חקלאית ובלי זכויות בנייה כלשהן.
- בין חברי ועדת התכנון, שהחליטה לאשר את התכנית, ישב נציג משרד הבינוי והשיכון. זאת למרות שיזם התוכנית הוא משרד הבינוי והשיכון עצמו, ולפיכך נציג המשרד בוועדת התכנון היה נגוע בניגוד עניינים מוסדי, ואסור היה לו להשתתף בדיוני הוועדה.
בעתירה התבקש בית המשפט להוציא גם צו ביניים, שיאסור על פרסום התכנית למתן תוקף ועל מימושה עד בירור העתירה. שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, הורתה למשיבים להגיב על הבקשה לצו ביניים בתוך שבעה ימים ועל הבקשה לצו על תנאי בתוך 21 יום.
