English | العربية

ארכיון התגית: זכויות תכנון

התנגדות עמותת ‘במקום’ לתכנית “לוד – הרובע המערבי”

התנגדות, יולי 2017

ב20 ביולי עמותת ‘במקום’ הגישה התנגדות לתכנית ותמ”ל ‘לוד-רובע מערבי’ כיוון ש: התכנית סותרת את תכנית המתאר של העיר לוד, ועלולה למנוע את מימוש חזון ההתחדשות העירונית הכלול בה; התכנית חוזרת על טעויות שנעשו כשנבנו שכונות הלוויין הראשונות של העיר לוד וגרמו לבריחת אוכלוסייה אליהן על חשבון העיר הקיימת; התכנית גדולה מידי ולא מותאמת ליכולת הנשיאה של העיר הקיימת; התכנית עלולה לעקב תהליכים עדינים של התחדשות עירונית הנחוצים כל-כך בעיר הוותיקה; התכנית מציעה להקים שכונה בגודל של עיר שלמה שתהווה תחרות לא הוגנת לעיר לוד המשוועת למהפך ולהתחדשות; הבינוי המוצע, אשר למעלה ממחציתו מוצע במבנים גבוהים ואף במגדלים, אינו מתאים למגורים של 80% מאוכלוסיית ישראל, בשל עלויות מגורים גבוהות.

הכל מתוכנן: על מדיניות של הכשלת תכנון בשכונות הפלסטיניות בירושלים

דו”ח, יולי 2017

במסגרת הדו”ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו”ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.

גישה למשאבי טבע – תנאי הכרחי לקיומן של קהילות הרועים בשטח C

נייר עמדה, יוני 2017

קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.

המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922

נייר עמדה, מאי 2017

נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.

הכפרים הלא מוכרים בנגב בצל המדיניות הממשלתית

מפה אינטראקטיבית, מאי 2017

מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה מתמשכת בתחום, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.

ברכות על ההחלטה לקבל את התנגדות תושבי פרדס שניר בלוד לתוואי כביש 200

הודעה לעיתונות, 9 לנובמבר 2015

אנו מברכים על ההחלטה לקבל את התנגדותנו, אשר הגשנו בשמם של תושבי שכונת פרדס שניר בעיר לוד, בדבר תוואי כביש 200 – תמ”א 47 /ד/ 1 – כביש עורקי עירוני מערב לוד ומערכת מים.התכנית המקורית קבעה את התוואי לכביש 200 במעבר בצמוד לשכונת פרדס שניר. לשם יישום מטרות התכנית, בקשה המדינה באמצעות משרד התחבורה להשתמש בקטע מזכות הדרך המאושרת לסלילת רחוב שכונתי (דרך מס’ 8) אשר הינו ציר חיוני עבור כלל התושבים בשכונת פרדס שניר, ומי שמתגוררים לאורכו בפרט.

בינוי בפארק נבי סמואל (נבי סמוויל)

התנגדות, יולי 2013

בשם מועצת כפר א-נבי סמוויל, ובהתאם לסעיף 24(2) לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים לשנת 1966, הגישה עמותת “במקום” התנגדות לתכנית 51/107/3 לפיתוח בפארק שמואל הנביא (נבי סמואל).

חסמים תכנוניים בגדה המערבית

כנס, 2008

מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C- ערב עיון לרגל פרסום דוח ‘במקום’, “התחום האסור”, בנושא מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, התקיים במכון ון ליר בירושלים ב-28.10.08.

פרויקט זכויות תכנון

למען שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, 2006-2008

מדיניות התכנון והעשייה התכנונית משפיעות באופן מכריע על איכות החיים, תנאי החיים ומרחב ההזדמנויות של הפרט ושל הקהילה: יש בידן להיטיב עם הפרט והקהילה, אך ביכולתן גם להסב להם נזק רב. מודל התכנון המרחבי בישראל הינו ריכוזי, אינו נגיש ואינו ברור לרוב התושבים שאותם הוא אמור לשרת.רויקט זכויות תכנון, שחזונו שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, ניסה לאתגר מציאות זו במטרה לקדם התפתחותה של מערכת תכנון דמוקרטית יותר, פתוחה ושקופה; מערכת ששמה לה למטרה חלוקה צודקת של המרחב, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של קהילות שונות וכיבוד זכויות האוכלוסייה על כל מרכיביה.

משפט, תכנון וזכויות אדם בראי גדר ההפרדה

כנס, 2006

ביום ה’, 7 בדצמבר 2006, 17:00 – 22:00 קיימנו ערב עיון שבא לבחון את הקשר שבין תכנון למשפט כחלק ממאבק לשמירת זכויות אדם במרחב ובמסגרת התכנון.