התנגדות
2006
שכונה א’ מערב היא מהשכונות הוותיקות בבאר-שבע. השכונה מאופיינת בבנייה נמוכה (עד שלוש קומות) ובאוכלוסייה הטרוגנית. בשכונה מתוכנן פרויקט פינוי-בינוי, על פיו במתחם יוקמו מגדלי מגורים בני 25 קומות שיגדילו את מספר יחידות הדיור מ-452 למעל 2,500 יחידות ואת צפיפות השכונה בשיעורים ניכרים.
לאחר פניית התושבים, בחן צוות ‘במקום’ את התכנית והחליט להגיש לה התנגדות. במקביל להגשת ההתנגדות התארגנו התושבים במטרה להפעיל לחץ ציבורי על רשויות התכנון, ובראשן עיריית באר-שבע שהתכנית באחריותה. בתגובה הודיע ראש-העיר דאז, יעקב טרנר, שהוא מסיר את תמיכתו בתכנית ופנה לוועדה המחוזית להחזיר את התכנית לוועדה המקומית לבחינה מחודשת. התפתחות זו מעידה על יכולת הפעולה של תושבים מאורגנים בענייני תכנון, ועל כוחם להשפיע משמעותית על הליכי התכנון והפיתוח של סביבת המגורים שלהם.
ההתנגדות
יש להדגיש שעמותת ‘במקום’ רואה בחיוב תהליכים של התחדשות עירונית שיש בהם כדי לחזק את הערים ותושביהן. במקרה זה, ההתנגדות לתכנית נובעת מהימצאותם של כשלים מהותיים ותכנוניים בתכנית, שאישורה תוך התעלמות מהם, יגרור פגיעה קשה בתושבי השכונה הנוכחיים והעתידיים. התכנית חוטאת למטרה המוצהרת שלה – להביא “לשדרוג השכונות ושיפור מצבם הפיזי של התשתיות והרקמה החברתית בערים”.
הכשלים המהותיים שנמצאו בתכנית קשורים בעיקר להתנהלות העירייה בתהליך התכנון ובהתנערותה מאחריותה להשקיע בהווה ובעתיד בתשתיות ושירותים בשכונה. השקעה זו מותנית בבנייה של 50% מכלל הבנייה העתידית, שלא ברור אם אכן תמומש. נדמה כי עיריית באר שבע משתמשת בקיומו של הליך תכנון בשכונה כאמתלה לאי-השקעה ופיתוח עכשוויים בשכונה. בנוסף, הניסיון מלמד שתכנית פינוי-בינוי היא תהליך מורכב עבור התושבים, ולכן יש לייצר מנגנונים מתאימים להכנת הקהילה לתהליך זה. מנגנון כזה לא קיים במקרה שלפנינו, והיעדרו מתפרש כהתעלמות המתכננים ממורכבותה והשלכותיה על התושבים.
ההתנגדות מתייחסת גם להיעדר תהליך שיתוף הציבור בתכנית: לא נערכה התייעצות עם התושבים, ושיתופם בא לידי ביטוי רק באפשרות להגיש התנגדות. לגישתנו, יש לשתף את הציבור בתכנון כבר משלביו הראשונים.
הכשלים התכנוניים עליהם מצביעה ההתנגדות נוגעים בין היתר לאופי הבינוי וצפיפות הבנייה. התכנית מציעה להגדיל את מספר יחידות הדיור בשכונה מ-452 כיום ל-2,523 (הגדלה של 550%). משמעותה של תוספת זו היא בנייתם של מגדלי מגורים. מגדל הוא צורת מגורים שמיועדת לאוכלוסייה ‘חזקה’, בשל עלויות התחזוקה הגבוהות, וייתכן שחלק מהתושבים הנוכחיים לא יוכלו להמשיך לגור בשכונה. בנוסף, מערך הדרכים – הן הנוכחי והן המתוכנן – לא מסוגל לשרת אוכלוסייה בסדר הגודל המוצע, וכן לא עומד בסטנדרטים תכנוניים וצרכניים שמאפיינים שכונות חדשות. ולבסוף, התכנית מייעדת 5 מ”ר שצ”פ (שטח ציבורי פתוח) לנפש, נתון זה נמוך מההנחיה (בעלת תוקף חוקי) הקובעת שיש להקצות 7 מ”ר שצ”פ לנפש.
לאור הבדיקה שערך הצוות, ‘במקום’ ממליצה לוועדה שלא לאשר את התכנית במתכונתה הנוכחית. ‘במקום’ ממליצה גם, בין היתר, להורות על הכנת נספח חברתי-קהילתי שינתח את ההשלכות החברתיות של התכנית על התושבים, ועל ביצוע הליך שיתוף ציבור כבר בשלבים המוקדמים של התכנון החדש.
תוצאות
בעקבות הודעתו של ראש העיר טרנר, התקיים ב-9.1.07 דיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז דרום. הוועדה החליטה לבטל את החלטתה על הפקדת התכנית ולסגור את תיק התכנית. להחלטה חשובה זו יהיו השלכות חיוביות בתנאי שתקוים הבטחת ראש העיר כי כל החלטה ביחס לשכונה תתקבל בהסכמת נציגי התושבים.
בסוף אפריל 2007 התקיימו בחירות לוועד השכונה, ורבים מתושביה לקחו בהן חלק. הוועד החדש, בשיתוף עם ‘במקום’, בחן את המשך הפעילות המשותפת.
