English | العربية

ארכיון התגית: כפרים לא מוכרים

הכפרים הבדואים – הזדמנות ולא איום

הארץ, 24.07.2013

הכרה מלאה עכשיו: על תוכנית האב האלטרנטיבית להכרה בכפרים הבדואיים; "יש מקום לכולם" היא הכותרת המבטיחה לעבודת הגמר של יקטרינה (קטי) אלכסנדרוב, בוגרת טרייה במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל בירושלים.

מתווה פראוור/בגין אושר בקריאה ראשונה בכנסת

עדכון, יוני 2013

בתאריך 24 ביוני 2013 אישרה מליאת הכנסת את מתווה פראוור/בגין בקריאה ראשונה. להצעת החוק התנגדו 40 חברי כנסת מול 42 תומכים. בינתיים, אנחנו ממשיכים בפעילות הציבורית לבלימת הצעת החוק וממשיכים לחלוק את הידע והניסיון שלנו עם אנשי ציבור, תקשורת, פעילות ופעילים.

מתווה פראוור-בגין: מהלך כוחני שיהיה בכייה לדורות

הודעה לעיתונות, 26 ביוני 2013

היום תצביע מליאת הכנסת על"תזכיר החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב", המוכר כ"מתווה פראוור/בגין". לקראת ההצבעה, מזהירות האגודה לזכויות האזרח ועמותת 'במקום': המתווה במתכונתו הנוכחית רק יעמיק את הניכור והאפליה של האזרחים הבדואים בכפרים הלא מוכרים.

תכנית מתאר מחוזית רמת ציפורים

התנגדות, 12 ביוני 2013

'במקום' והאגודה לזכויות האזרח הגישו התנגדות לתכנית מתאר מחוזית חלקית "יישוב קבע לפזורה הבדואית (רמת ציפורים)", בשם מספר קהילות בדוויות בהר הנגב: משכנות הרועים עבדה ותושבי משולש חווה.

מתווה פראוור-בגין: מהלך כוחני שיהיה בכייה לדורות

הודעה לעיתונות, 5 במאי 2013

ביום שני ה6 במאי 2013 תדון ועדת השרים לענייני חקיקה ב"תזכיר החוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב", המוכר כ"מתווה פראוור / בגין". לקראת הדיון, מזהירות האגודה לזכויות האזרח ובמקום: המתווה במתכונתו הנוכחית רק יעמיק את הניכור והאפליה של האזרחים הבדווים בכפרים הלא מוכרים.

לקראת דיון ועדת השרים לחקיקה: מתווה פראוור/בגין – עקירה ופינוי בכוח של עשרות אלפי אזרחים

הודעה לעיתונות, 19 באפריל 2013

ביום ראשון, ה 21.4.2013, דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בחוק הכפרים הבלתי מוכרים בנגב – מתווה פראוור-בגין: עקירה ופינוי בכוח של עשרות אלפי אזרחים ערבים בדווים. לקראת הדיון פנו חברי מטה הארגונים לשוויון וצדק לבדווים אל ראש הממשלה, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה וחברי ועדת השרים לחקיקה, בקריאה שלא לקדם את תזכיר החוק במתכונתו הנוכחית.

צו הריסה שיפוטי ללא הרשעה

במקרים מסוימים בית המשפט מוסמך להוציא צו הריסה שיפוטי נגד המבנה, גם ללא הרשעה פלילית. זאת כאשר לא ניתן למצוא את האדם שבנה ללא היתר, או לאתר את בעל המבנה; כאשר אי-אפשר או בלתי מעשי למסור לו הזמנה לדין; מי שהיה בעל הבניין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבניין עוד; לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה; מי שביצע את העבירה מת או איננו בר-עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית. במקרים אלו רשאי בית המשפט להורות לרשויות התכנון לבצע את הריסת המבנה שנבנה ללא היתר.

הניסיון בכפרים הבלתי מוכרים בנגב מלמד שצו שיפוטי ללא הרשעה הינו הצו השכיח ביותר בכפרים אלה. נציגי משרד הפנים ומוסדות התכנון נוהגים להדביק התראות ל“בעל המבנה“, בדרך כלל בו זמנית על מספר רב של בתים בכפר בלתי מוכר, לעיתים על פני שכונה ואפילו כפר שלם, ולתת ארכה לבעל המבנה כדי שיפנה לגורמי התכנון. כיוון שבכפרים הבלתי מוכרים אין תכניות מתאר ולא ניתן לקבל היתרי בנייה, תושבים רבים נמנעים מפנייה לגורמי התכנון מחשש להוצאת כתבי אישום נגדם וצווי הריסה שיפוטיים.

עם זאת, ובמיוחד במקרים שמודבקים צווים המוניים על מבנים רבים בכפר, וכאשר ברור שאין לתושבים חלופה זמינה לדיור הולם, אנו ממליצים לקבל ייעוץ משפטי ולפעול באופן מאורגן מול מוסד התכנון שהוציא את ההתראות או דרך פנייה לבית המשפט המוסמך בדרישה לבטל את הצווים או לעכב את ביצועם. מן הראוי שבקשה כאמור תדגיש את המחסור החמור בחלופות לדיור והתיישבות הולמים לתושבי הכפר, ותבהיר כי הריסת המבנה תותיר את המשפחה כולה ללא קורת גג. כמו-כן, חיוני להדגיש כי מה שמעכב ולעיתים אף מונע כל אפשרות להגיש בקשה להיתר בנייה הוא מחדלם ארוך השנים של מוסדות התכנון ורשויות המדינה, אשר נמנעו עד כה מהסדרה תכנונית של הכפרים הבלתי-מוכרים.

בהקשר זה ניתנו לאחרונה שני פסקי דין: באחד החליט בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע צו ההריסה עד לסיום הכנת התכנית שהבית ממוקם בתחומה, ובשני החליט בית משפט השלום לבטל את כתבי האישום שטענו לבנייה ללא היתר, זאת בשל מחדליהם של רשויות התכנון בנושא. חשוב מכל, בפסק הדין השלישי שניתן ביום 5.3.08 בבית משפט השלום בבאר- שבע בוטלו שבעה צווי הריסה שיפוטיים ללא הרשעה, שהוצאו כנגד מבנים של בני שבט אל-עוקבי בכפר אלגרין. בית המשפט קבע שללא אינטרס ציבורי ספציפי שמחייב הריסת המבנה, אין הצדקה להריסתו, כאשר תושביו נותרים ללא פתרון דיור זמין ומיידי. המדינה אף חויבה בהוצאות המשפט.

לצורך פנייה כאמור, ניתן להיעזר, בין היתר, באחד הארגונים העוסקים בסיוע תכנוני או בהגנה על זכויות הפרט והקהילה. חשוב להדגיש שבדרך כלל, ארגונים אלה לא יוכלו לתת ייצוג משפטי וסיוע תכנוני פרטני לכל אדם שנגד ביתו הוצא צו הריסה. עם זאת, חשוב לדווח על כל צו הריסה ובוודאי כאשר מדובר בהדבקה המונית של צווים. הארגונים יכולים לתת ייעוץ משפטי ולעיתים להפנות לייצוג משפטי מתאים.

פרטים נוספים בדף המידע "צוי הריסה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב"

תכנית אב להכרה בכפרים הבדווים הלא-מוכרים בנגב

דו"ח

המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ו'במקום' פרסמו תכנית אב להכרה ביישובים הבדווים הלא מוכרים בנגב. תכנית האב מציעה לראשונה אלטרנטיבה ישימה, מקיפה ומקצועית לסוגיית התכנון של ההתיישבות הבדווית בנגב. התכנית נעשתה בשיתוף ארגון 'סדרה – עמותת נשים ערביות בדוויות בנגב'.

ח'רבת זנוטה שבדרום הר חברון

חוות דעת אנתרופולוגית, יולי 2012

חוות דעת אנתרופולוגית שהגישה 'במקום' בצירוף לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח על רקע הוצאת צווי ההריסה ועל רקע סירובן של הרשויות הישראליות לפעול להסדרת התכנון של הכפר. הכפר ח'רבת זנוטה, הנמצא בדרום הר חברון שבשטח C בגדה המערבית, מצוי תחת איום של צווי הריסה על מרבית המבנים בכפר מצד הרשויות הישראליות.

ח'רבת זנוטה

הכפר ח'רבת זנוטה שוכן בדרום הר חברון שבשטח C בגדה המערבית והינו חלק מהמרחב הכפרי של העיר דהאריה. הכפר מצוי תחת איום של צווי הריסה על מרבית המבנים בכפר מצד הרשויות הישראליות. ביולי 2012 צירפה 'במקום' לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח חוות דעת אנתרופולוגית בעניין מרחב המגורים והקיום של תושבי הכפר, על רקע הוצאת צווי ההריסה ועל רקע סירובן של הרשויות הישראליות לפעול להסדרת התכנון של הכפר.