במקום

למען שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון

מימון הפרויקט : האיחוד האירופי, במסגרת תכנית “מיזם אירופי לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם” בישראל
יוזמה ומימוש: במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

מדיניות התכנון והעשייה התכנונית משפיעות באופן מכריע על איכות החיים, תנאי החיים ומרחב ההזדמנויות של הפרט ושל הקהילה: יש בידן להיטיב עם הפרט והקהילה, אך ביכולתן גם להסב להם נזק רב. מודל התכנון המרחבי בישראל הינו ריכוזי, אינו נגיש ואינו ברור לרוב התושבים שאותם הוא אמור לשרת. יתרה מזו, לעתים נראה כי מדיניות התכנון בארץ אחראית בחלקה להגדלת פערים בין קהילות שונות, ולהזנחה ולמצוקה של קבוצות מיעוט. פרויקט זכויות תכנון, שחזונו שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, ניסה לאתגר מציאות זו במטרה לקדם התפתחותה של מערכת תכנון דמוקרטית יותר, פתוחה ושקופה; מערכת ששמה לה למטרה חלוקה צודקת של המרחב, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של קהילות שונות וכיבוד זכויות האוכלוסייה על כל מרכיביה.

הפרויקט היה המשך טבעי לדוח זכויות תכנון בישראל שפורסם על ידי ‘במקום’ ב-2005. דוח זה משמש עוגן תיאורטי ומסגרת מושגית לשיח זכויות התכנון בישראל, והפרויקט היה ניסיון נוסף להוציאו מן הכוח אל הפועל. במסגרת זו ניסה הפרויקט לקדם בפועל מימושן של זכויות תכנון, ופעל להעלאת המודעות בקרב מקבלי החלטות לחשיבותו של שיח הזכויות במערכת השיקולים התכנונית.

בתום תהליך אסטרטגי מורכב, נבחרו שלושה נושאים מרכזיים ששימשו פלטפורמה מעשית ליישום מטרות הפרויקט, ונבחנו המשמעויות הביצועיות הנגזרות מהם:

1. צדק מרחבי לאוכלוסייה הבדואית בדרום: תיקון תכנית מטרופולין באר שבע והסדרה תכנונית של הכפרים הבדואים הבלתי-מוכרים בנגב, באופן שעונה על צרכיה הייחודיים של אוכלוסייה זו.
2. שקיפות, שיתוף ויידוע הציבור בתהליך התכנון, כמו גם ייצוג הולם ומשקף לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון: עיגון משפטי/חקיקתי של זכויות האדם בתחום התכנון תוך הכנסת תיקונים לחוק התכנון והבנייה ולחוק חופש המידע.
3. צדק מרחבי לאוכלוסייה הערבית במרכז ובצפון: קידום תכניות מתאר שעונות על צרכי האוכלוסייה הערבית, תוך מציאת הסדר שיעצור הריסת הבתים ויתמודד עם בעיית האפליה באזורי התעסוקה.
   

ערוץ הפעילות המרכזי בו התנהל הפרויקט הוא הערוץ הציבורי, במסגרתו ליווה קמפיין תקשורתי ניירות מדיניות, עבודת לובי, פנייה ישירה למקבלי החלטות ועוד. במקביל, הפרויקט פנה גם לציבור הרחב – במטרה לחזק את המודעות לזכויות תכנון (לרבות הזכות לשיתוף בתהליך התכנון), וליידעו אודות הדרכים והכלים העומדים לרשותו למימוש זכויות אלו, ולציבור המקצועי – במטרה לקדם הכנסתו של שיח זכויות לשפת התכנון, זאת בעזרת כנסים, סדנאות, דפי מידע וחומרים כתובים נוספים שהופנו לקהל יעד זה.

ערב עיון: משפט, תכנון וזכויות אדם בראי גדר ההפרדה

דצמבר 2006

במסגרת הפרויקט קיימנו אירוע ציבורי שניסה לבדוק את הקשר המורכב שבין המשפט והתכנון, כאשר המטרה היא קידום זכויות אדם במרחב ומאבק כנגד הפגיעה בהן. האם פנייה לבית המשפט מקדמת זכויות אדם במרחב? האם במקרה גדר ההפרדה הפנייה לבג”צ קידמה את המאבק המקצועי אזרחי בפגיעה בזכויות מרחביות של קהילות שלמות?
ערב העיון התקיים בבצלאל בבניין המחלקה לארכיטקטורה, ב-7 בדצמבר 2006, והשתתפו בו מרצה אורח מארה”ב, לצד עורכי דין, פעילים חברתיים, מתנדבי ‘במקום’ ותושבים פלסטינים. בערב השתתפו כ-180 איש – אנשי מקצוע, סטודנטים ואזרחים מתעניינים. בסיומו של הערב הוקרן הסרט “בלעין חביבתי” בנוכחות הבמאי, אשר קיים שיחה עם הנוכחים לאחר ההקרנה.

שולחן עגול: הכפרים “הלא מוכרים” בנגב – הדרך להכרה ושוויון

מרץ 2007

כחלק מפעילותנו לקידום שוויון וצדק מרחבי בנגב, חיברנו בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי נייר מדיניות בנושא הסדרה תכנונית של הכפרים הלא מוכרים בנגב, שהיווה בסיס לדיאלוג עם מקבלי החלטות וליווה קמפיין ציבורי לשינוי תכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע. על בסיס נייר המדיניות ובמטרה להעלות את המודעות לסוגיה בקרב אנשי מקצוע ומתכננים, יזמנו דיון במתכונת שולחן עגול שנערך בחיפה במסגרת כנס איגוד המתכננים השנתי, ב-8.3.07.

בין המשתתפים בדיון היו מר דודו כהן, הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים, מר עטיה אלעאצם, יו”ר מועצת הכפרים הלא מוכרים לשעבר, אדריכל מוטי לבאן, מהנדס המועצה האזורית אבו-בסמה, מר דודיק שושני, יו”ר מינהלת הבדואים לשעבר, אדריכלים ומתכננים, פעילי שטח ועוד.

את הדיון פתח אדריכל אלי אילן מ’במקום’, שהציג ניתוח תכנוני משווה של כפרים בדואים ויהודים בנגב, ניתוח שהראה שמכל בחינה שהיא מדובר בכפרים חיים וקיימים הכוללים מאפיינים תכנוניים-תפקודיים דומים, ובכלל זה מערך כבישים, שטחי ציבור, שטחים פתוחים ושטחי מגורים. “מה, אם כן, העילה להציג את האחד ככפר או מושב”, שאל אדריכל אילן, “ואת האחרים כמי שאינם כפרים, ובכך להותיר עשרות אלפי אזרחים ללא נגישות לשירותים בסיסיים?” בהמשך, הציג אילן נתונים חמורים לגבי אי-השוויון בין יישובים בדואים ליישובים יהודיים בנגב (ראה טבלה משווה) וקרא לפעול מיידית לתיקון העוול המתמשך, ולהכיר ביישובים הבדואים כצעד ראשון להסדרה תכנונית שלהם.

נראה כי על אף חילוקי הדעות שהיו – וודאי עוד יהיו – יצאה מן הדיון אמירה ברורה וחד-משמעית, והיא שאי אפשר להמשיך במצב הקיים ולהשאיר כפרים שלמים ללא זכויות בסיסיות, שקופים על המפה.

מאפייני הישובים הכפריים בנפת באר שבע , טבלה משווה

כנס: לקדם זכויות במרחב, חברה אזרחית מול ממסד

30 באפריל – 1 במאי 2007

כ-300 משתתפים הגיעו לכנס של ‘במקום’, בשיתוף המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. הכנס בן היומיים שנערך בתום שנה לפרויקט זכויות תכנון, עסק באופי הפעילות של ארגוני חברה אזרחית, שמטרתם קידום זכויות אדם במרחב, לנוכח הממסד. לכנס הגיעו אנשי מקצוע מחו”ל ומהארץ, אנשי אקדמיה ופעילים בארגוני חברה אזרחית. הכנס נערך ביום הראשון בתל אביב וביום השני ביפו.
ביום הראשון התקיימו שלושה מושבים: הראשון ניסה לבחון את סוגיית היחסים עם הממסד מנקודות מבט שונות, החל מזו של הממסד, אשר יוצגה על ידי אדר’ סופיה אלדור; דרך זו הדוגלת בשינוי מבפנים בתוך המערכת ותוך “הרחבת הסדקים” המצויים בה, שהובאה על ידי ח”כ ד”ר דב חנין; וכלה בעבודה מחוץ לממסד וקריאת תיגר על הלגיטימיות של מעשיו ועל המסגרת שמייצר בכלל – כך פרופ’ יאני נבו, ובאופן מעט שונה אדר’ מייקל אדוארדס. המושב השני דן באסטרטגיות פעולה שונות ביחס לממסד, כפי שננקטו בשטח על ידי ארגונים שונים והוצגו על ידם. המושב השלישי היה מושב מקצועי-“אדריכלי”, ובו נבחנה הפעילות האדריכלית ככזו שנותנת לגיטימיות לקבוצה, לתרבות ולתופעה חברתית, ובמובן זה מהווה לכשעצמה פעילות של שינוי חברתי. במושב זה הציג פרופ’ טדי קרוז מארה”ב את פעילותו האדריכלית בקרב מהגרים בגבול מקסיקו-ארה”ב.

היום השני נפתח בסיור ביפו, במסגרתו נסקרו שתי תופעות מרכזיות הקשורות זו בזו: מתחם אנדרומדה – העשירים הקונים בכסף רב את יפו ומבקשים להסתגר במתחמים סגורים בה; ובסמוך להם ובמקביל, תושבי יפו החלשים ביותר, אלה מקבלים צווי פינוי על הרחבות שעשו במבני עמידר, או על שלא הסדירו זכאות דור שלישי לדיור מוגן, לדוגמה. לאחר הסיור התקיים דיון שהתחיל בהצגה של מייקל אדוארדס את המאבק רב-השנים שבראשו הוא עומד בלונדון, כנגד תכנית פינוי-בינוי ענקית שהצליחו לבטל, והמשיך בסקירת הכוחות הפועלים במציאות של יפו ובדרכי התמודדות עימה, בעזרת הדוברים השונים. הכנס נחתם בסדנאות סגורות לפעילים, לתושבים ולאנשי מקצוע מתחומי התכנון, המשפט והתקשורת, כל זה במטרה לתת תהודה למאבק ביפו ולקדמו גם מעשית.

עקרון השוויון וסוגיית הייצוג ההולם במערכת התכנון בישראל

אוקטובר 2007

כחלק מפרויקט זכויות תכנון לקחנו על עצמנו, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, לפעול לתיקון חוק התכנון והבנייה כך שיחייב ייצוג הולם במוסדות התכנון. במסגרת זאת הפקנו, בשיתוף עם ‘יוזמות קרן אברהם‘, דוח המציג את הכשלים הקיימים במערכת התכנון ובהליך התכנוני, ככל שהדבר נוגע לחוסר השוויון שקיים במערכת בכלל, ולזכותו של הציבור הערבי בישראל לשוויון ולייצוג הולם בפרט. הדוח מציע דרכים לתקן את הכשלים שאובחנו.

הדוח חושף נתונים קשים על תת-הייצוג של האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון. כך, למשל, רק 5 מתוך 108 החברים בוועדות התכנון המחוזיות בישראל הם ערבים. תת-הייצוג בולט במיוחד בוועדות התכנון של מחוזות בהם יש שיעור גבוה של אזרחים ערבים. באשר למצבת כוח האדם המקצועי בגופי התכנון במשרדי הממשלה, מלמד הדוח כי במחוזות ירושלים וחיפה, בהם שיעור האוכלוסייה הערבית גבוה, אין אף לא עובד מקצועי אחד בלשכות התכנון המחוזיות. במחוז הצפון, בו למעלה מ-50% מהאזרחים הם ערבים, יש עובד מקצועי ערבי אחד בלבד מבין 17 עובדים. הדוח מצביע על תת-ייצוג של עובדים מקצועיים ערבים גם בלשכות התכנון של משרדי הממשלה השונים כדוגמת משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד השיכון.

כנספח לדוח צורפה הצעת חוק אשר נכתבה על ידנו בתיאום עם ח”כ חנא סוויד, ואשר מציעה תיקון לחוק התכנון והבנייה כך שייצוג הולם יהפוך לנורמה, גם במוסדות התכנון. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ב-21.5.07 על ידי יו”ר ועדת הפנים, ח”כ אופיר פז-פינס, וח”כ חנא סוויד, וחתומים עליה 16 חברי כנסת נוספים. לאחר שנדחתה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, נדונה הצעת החוק, ביוזמתנו, ב-31.10.07 בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. בישיבה נמסר כי משרד הפנים התנגד להצעת החוק, בטענה שהמינויים נקבעים על פי מפתח מקצועי. עמדתנו היא שאין להסתפק במינויים על פי מפתח מקצועי; ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון באמצעות העסקתם של אנשי מקצוע ערבים חיוני להעשרת השיח המקצועי, גם בתכנים ובידע שנעדרים ממנו כיום וגם בנקודות מבט וחוויות אנושיות שאינן מיוצגות במסגרתו. אנו נפעל לקידום הצעת החוק שוב בעתיד.

קמפיין הכרה ביישובים הבדואים ‘הלא מוכרים’

נובמבר 2007

במהלך נובמבר 2007 יצאנו בקמפיין פרסומי ותקשורתי רחב היקף הקורא להכרה בכפרים הבדואים ‘הלא מוכרים’ בנגב, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי והמועצה לכפרים הלא מוכרים. בבסיס הקמפיין עומד נייר עמדה – פרי בדיקה מקיפה של הנושא – המצביע על אפליה מתמשכת של יישובים בדואים לעומת יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים, וקורא לתכנון שוויוני שבא להסדיר ברמה התכנונית מציאות קיימת של כפרים בדואים שתכנונם ספונטני (ראו קבצים להורדה: הכפרים הלא מוכרים בנגב: הכרה ושוויון זכויות, נייר עמדה).

תשדירי הקמפיין צונזרו לאחר ששודרו כשבועיים ברדיו, בטענה כי הנושא מצוי במחלוקת אידאולוגית או פוליטית בציבור, אך המודעות המשיכו להופיע בעיתונים ובאינטרנט כמתוכנן . הפסקת התשדירים על ידי רשות השידור זכתה לתהודה תקשורתית רחבה ולביקורת ציבורית. ב10 בדצמבר 2007 הגשנו ערר לרשות השידור כנגד פסילת התשדירים.

אתר הקמפיין:  “אבנר, תעביר לי ת’בדואים 40 ק”מ דרומה”

ערר על החלטת פסילת פרסומת 10.12.2007

הפרק החינוכי

אפריל 2008

באפריל 2008 הסתיים חלקו החינוכי של הפרויקט. חלק זה כלל סדנאות, שולחנות עגולים והפקת חומרי הסברה לקהילות מוחלשות. המאמץ התמקד במידה רבה בנגב ובקהילה הבדואית. קיימנו שולחנות עגולים עם מנהיגי ציבור בדואים, ארגונים חברתיים בדואים, ועם מתכננים פרטיים שמתכננים בעבור הקהילה הבדואית. בדיונים שנערכו עלה נושא התכנון בעיירות ובכפרים מזוויות ראייה מגוונות.
מנהיגים בדואים הצביעו על הליקויים בתכנון שנעשה עבורם בעבר, על הצורך בשיתוף הציבור לאורך כל ההליך התכנוני ועל דרישתם ל”מרחב בחירה” – מימוש זכותם לבחור בין אורח חיים עירוני לכפרי, ממש כמו האזרחים היהודים במדינה. ארגונים חברתיים בדואים הצביעו על כשלים תכנוניים בעיירות, על מפגעים סביבתיים ועל תכנון שאינו משתף באמת. שיח המתכננים העלה כי המבט המקצועי השתנה, וכי המתכננים מבינים את הנחיצות בשיתוף הציבור ובהתאמת התכנון לצרכי התושבים, עם המורכבות האינהרנטית למצבם כחברה במעבר. עלתה גם השאלה של העיכובים הקשים בביצוע התכנון גם כאשר הוא מתרחש, המשאבים המוגבלים המוזרמים לקהילה וקשיים בניהול המעבר מתכנון ליישום.

קיימנו גם סדנת נשים יחד עם ארגון שתי”ל, במסגרתה בחנו את הקשר בין זכויות מגדר ותכנון. דיברנו על משמעותו של בית ועל הצרכים התכנוניים של האישה בחברה הבדואית. במקביל קיימנו סדנאות לאנשי מקצוע מן הממסד העירוני והמרחבי. סדנאות התקיימו בעיירות תל שבע וערערה, בהן הסתכלנו יחד על ההשלכות של תכנית המתאר החדשה למטרופולין באר שבע ועל דרכי ההתמודדות עימן. במפגשינו עם אנשי ממסד בוועדה המחוזית של תל אביב, בחנו את הגבולות של המקצוע, ואת האפשרות לבחון את עבודתו של המתכנן גם מבעד למשקפיים של זכויות אדם בתכנון. קיימנו מפגש עם מתכנני מינהל מקרקעי ישראל, בו העלינו את שאלת התכנון בכפרים הבלתי מוכרים והצבענו על היותם כפרים לכל דבר ועניין, למעט ההכרה הפורמלית.

במקביל הפקנו יחד עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי דפי מידע, המתייחסים למונחים בסיסיים בתכנון, להם נזקק כל מי שמנסה לקיים דיאלוג עם הממסד בענייניו, דף מידע בנושא הגשת התנגדויות, ודף שמתאר את המציאות של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים.

 הכפרים הלא מוכרים בנגב – הכרה ושוויון זכויות נייר עמדה, 2007

הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי. העמדות שבוטאו בפרסום זה אינן משקפות בהכרח את עמדותיה של הנציבות האירופית.