English | العربية

בית ספאפא – כרטיס שכונה

יוני 2014

רקע על השכונה

שכונת בית-ספאפא נמצאת בחלקה הדרומי של ירושלים המזרחית, ויחד עם שרפאת הסמוכה, מנותקת מהרצף הגיאוגרפי של השכונות הפלסטיניות האחרות. השכונה גובלת בשכונות פת וגוננים (שבירושלים המערבית) מצפון, בדרך חברון ממזרח, בדרך דב יוסף (“העלייה לגילה”) ממערב ובשכונת גילה, שנבנתה על אדמות בית ספאפא אחרי 1967, מדרום מערב.

 בית ספאפא, בטרם הייתה לשכונה בתוך גבולותיה המוניציפאליים של ירושלים, הייתה כפר עצמאי חקלאי מדרום-מערב לעיר ירושלים, על התוואי של נחל רפאים. בתום מלחמת 1948 עבר הקו הירוק בתוך בית ספאפא והיא חולקה לשניים– חלקה הצפוני (הקטן) נכלל בשטחי מדינת ישראל ובשטחי ירושלים המערבית ואילו חלקה הדרומי (הגדול) נותר ככפר בשליטת ירדן. משפחות נותקו זו מזו ומאדמותיהם. לאחר מלחמת 1967 אוחד הכפר בשנית, הפעם תחת שליטה ישראלית, והגדר שהפרידה בין שני חלקיו הוסרה. כיום עובר בתוואי החלוקה רחוב “תווחיד אל-קריה” (איחוד הכפר). לתושבי חלקו הצפוני של הכפר הוענקה אזרחות ישראלית ואילו תושבי חלקו הדרומי הוכרו כתושבי קבע בישראל (וקיבלו תעודות זהות כחולות), בדומה ליתר תושבי האזורים הפלסטינים שצורפו לירושלים לאחר המלחמה. כיום, תושבי השכונה, אזרחים ושאינם אזרחים כאחד, חיים בכל שטחי השכונה.

בית ספאפא משמרת עדיין את אופייה הכפרי, הבנייה בה נמוכה יחסית ובין הבתים ישנם שטחים חקלאיים מעובדים. החל משנות ה 80- חל גידול באוכלוסיית השכונה בשל תופעת הגירה לתחומה. בדומה לשכונות הצפוניות, בית חנינא ושועפאת, גם בית ספאפא מועדפת על פלסטינים אזרחי ישראל המעוניינים להשתקע בירושלים. כיום, יותר ממחצית הפלסטינים הישראלים המתגוררים בשכונות הפלסטיניות של ירושלים מתגוררים בבית ספאפא. בנוסף, עם בניית מכשול ההפרדה, פלסטינים-ירושלמים רבים (תושבי קבע בישראל), היגרו אל שכונות העיר שבצד הישראלי של המכשול, ובכללן לבית-ספאפא. סמיכותה של בית ספאפא לשכונות ישראליות, בהן קיימות התשתיות והשירותים הנדרשים, וצמידותה לאיזור התעשייה, תעסוקה ומסחר בתלפיות משפרים את מעמדה בהשוואה לשכונות פלסטיניות אחרות.

כביש 4 דרום

הנושא המטריד ביותר את תושבי בית ספאפא בימים אלה הוא סלילתו של כביש 4 דרום (המוכר גם ככביש בגין דרום) כעורק תחבורה עירוני ראשי העובר בלב השכונה מצפון-מערב לדרום-מזרח. הכביש מפצל ופוגע קשות במרקם החיים של תושביה. מדובר באוטוסטראדה מהירה שתחבר בין הר חומה שבדרום מזרח ירושלים לבין השכונות הצפוניות של העיר ובין תושבי גוש עציון שעל ציר כביש 60 מדרום לירושלים (כביש המנהרות) לבין תושבי הישובים לאורך כביש 443 מצפון לעיר– מעין עוקף ירושלים. ההכנות לקראת ביצוע הכביש, שארכו שנים רבות, כללו הפקעות קרקע נרחבות מתושבי השכונה. כך מהווה הכביש נדבך נוסף ברשת הכבישים אשר עוברת בתחום השכונה על-מנת לשרת אזורים מחוצה לה. על הנוחות של תושבי השכונות הישראליות משלמים תושבי בית ספאפא מחיר כבד.

לצד הפגיעה בשכונה כמכלול ישנן גם פגיעות נקודתיות בקבוצות אוכלוסייה מסוימות, ביניהן תלמידי בתי הספר, אוכלוסייה מבוגרת, ואנשים עם מוגבלויות, אשר עבורם הגישה לשירותים תהפוך לקשה במיוחד. על פי היתרי הבניה שניתנו באוגוסט 2012, כביש בגין יהיה חפור כתעלה אשר תקורה לאורך 180 מטר בלבד. קירוי זה יאפשר אמנם מעברים חדשים בין חלקי השכונה אך זאת תוך ביטולם של מעברים היסטוריים קיימים. כך, מערך הדרכים הפנימיות נדון להמשך ההזנחה וההידרדרות. זמן קצר לאחר תחילת ביצוע הכביש, פנו תושבי השכונה לבית המשפט המנהלי בתביעה כי היתרי הבנייה נתנו שלא כחוק כיוון לא התקיים תכנון מפורט כפי שנדרש, וכתוצאה גם לא הייתה להם הזדמנות להתנגד לחלופת התכנון שנבחרה לכביש. בין היתר, ביקשו התושבים לקרות חלק נכבד יותר מן הכביש, אם לא את רובו, כדי להציל את המרחב השכונתי ואת הקשרים הקיימים בין חלקיו. לאחר שהעתירה נדחתה, התושבים ערערו לבית המשפט העליון. ביוני 2013, בית המשפט הורה למשיבים בתיק (עיריית ירושלים, חברת מוריה ומשרד התחבורה) להכין תוך חודש מסמך משותף המגולל באופן ברור את הפתרונות המוצעים על ידם כמענה לדרישות התושבים, והוחלט כי התושבים יקבלו חודש נוסף להתייחס להצעה זו. באוקטובר 2013 התקיים דיון שני בבית המשפט העליון וטרם התקבל פסק הדין.

מידע נוסף: