English | العربية

גן לאומי מורדות הר הצופים – על השטח הפתוח בין אל עיסאווייה ואט-טור

עדכון נובמבר 2023

תכנית המתאר לגן לאומי במורדות הר הצופים הופקדה בשנית להתנגדויות (עשור לאחר הגשת ההתנגדויות בסבב הראשון – ראו מטה), פי סעיף 106בחוק התכנון והבנייה. לפי סעיף זה, ההתנגדויות החוזרות מתייחסות אך ורק לשינויים שמוצעים כעת בתכנית לאור ההתנגדויות שקדמו. התכנית אמנם קטנה יותר מאשר לפני עשור, אך גם הגבולות החדשים לא הגיוניים ולא מספקים. בעשור שחלף קודמה תכנית מתאר לאל-עיסאוויה ותכנית אב לאטור. לתכניות הללו הוכנו פרוגרמות לצרכי ציבור אך לא נבדקו צרכי השכונה באופן מעמיק כפי שדרשה המועצה הארצית – ראו מטה.

לקריאת ההתנגדות החוזרת של תושבי אל עיסאוויה יחד עם עמותת במקום

לקריאת ההתנגדות החוזרת של תושבי אט-טור יחד עם עמותת במקום ועמותת עיר עמים

התכנית המקורית

תכנית מתאר מקומית 11092א’, להקמת גן לאומי על מורדותיה המזרחיים של הר הצופים, בין אל-עיסאווייה ואט-טור, הופקדה להתנגדויות הציבור בנובמבר 2011. התאריך האחרון להגשת ההתנגדויות לתוכנית נקבע לאפריל 2013 לאחר שבית המשפט העליון דחה עתירת התושבים לתרגם את עיקרי התכנית לערבית.

ב 2 באפריל 2013 הגישה ‘במקום’ התנגדות לתכנית יחד עם תושבי אל-עיסאוויה. תושבי אטור גם הם התנגדו לתכנית.

רקע

בשנת 2004 החלו תושבי השכונה הפלסטינית שבצפון מזרח ירושלים אל-עיסאווייה בשיתוף ‘במקום’ בהכנת תכנית מתאר לשכונה. מטרת התכנית היא לאפשר בניה ופיתוח, לעצור את גל הריסות הבתים ולהבטיח לתושבי השכונה עתיד טוב יותר. מספר חודשים מאוחר יותר התחילו גם תושבי אט-טור הסמוכה בהכנת תכנית.

תגובת הרשויות
בתגובה לשתי התכניות הללו החלה רשות הטבע והגנים הלאומיים בתכנון גן לאומי על השטח שבין שתי השכונות שצוינו לעיל. במסגרת פגישות התאום הרבות שהתקיימו בין מתכנני אל-עיסאווייה לבין מתכנני הגן הלאומי נאמר במפורש כי מטרת הגן הלאומי היא לבלום את התפשטות השכונות הללו אל השטח הפתוח. בהמשך נעלם טיעון זה והוצגו הצדקות אחרות לנחיצות הגן הלאומי.

גן לאומי לא מוצדק
מתכנני ‘במקום’ זיהו את הוואדי הדרומי כשטח בעל איכויות נוף. בעקבות זאת נערך ע”י ‘במקום’ ניתוח נופי ובהתאם לתוצאותיו תוכנן הוואדי הדרומי כשטח פרטי פתוח שישמש לחקלאות, נופש ותיירות. האזורים המיועדים לבנייה הוגבלו לשלוחה שמעל הוואדי.
במהלך השנים עמלו קשה ברשות הטבע והגנים כדי לנסוך בגן הלאומי תכנים סביבתיים: גייסו את הארכיאולוגיה, את ספרי הנביאים ואת מדע הבוטניקה והזואולוגיה. הכול כדי להצדיק את הכרזתו של גן לאומי בלב השטח הבנוי בירושלים המזרחית.

השר להגנת הסביבה הורה לבחון מחדש את קידום התוכנית להקמת הגן הלאומי

בחודש אוקטובר 2013 הורה השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, לעצור את קידום תוכנית הגן הלאומי ‘מורדות הר הצופים’. השר פרץ אמר כי יש לבחון  את התכנית מחדש בכובד ראש ולשקול את קידומה לנוכח ההשלכות הלאומיות והבינלאומיות הכרוכות בה. לדבריו, בשטח אין ערכי טבע רגישים באופן מיוחד. כתבה מומלצת בנושא פורסמה בעיתון הארץ. ב-14 בנובמבר 2013, קיימה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה דיון מרתוני חריג (של כ-9 שעות) בסיומו הודיעה כי היא מאשרת את התכנית להקמת הגן. נציגי רשות הטבע והגנים לא השתתפו בהצגת התכנית, בהתאם להוראות השר להגנת הסביבה הממונה עליהם.

מכתב ‘במקום’ לשר להגנת הסביבה עמיר פרץ, אוקטובר 2013 (PDF)

ערר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה

בעקבות ההחלטה של הועדה המחוזית לאשר את התוכנית, הוגשה בקשה לרשות ערר. הבקשה אושרה ולאחריה הוגש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה בתחילת פברואר 2014.

להורדת הערר במלואו – ערר גן לאומי מורדות הר הצופים- כולל מפות  (PDF)

בספטמבר 2014 החליטה ועדת הערר של המועצה הארצית לקבל את עמדת ‘במקום’ והורתה על החזרת התכנית בוועדה המחוזית. הוועדה אמנם אישרה את עצם קיומו של הגן הלאומי אך הבהירה כי לא ניתן לקבוע את גבולותיו מבלי שתתקיים בדיקה של צורכי תושבי שתי השכונות הסמוכות אליו.

החלטת ועדת ערר מורדות הר הצופים (PDF)

סיכום

לשכונות אט-טור ואל-עיסאווייה אין חלופת תכנון אחרת. שתי השכונות מוקפות באלמנטים אורבניים בלתי עבירים (כגון: כביש ארצי, קמפוס אוניברסיטה, מתחמי כנסיות, שכונות יהודיות). שתי השכונות בנויות בצפיפות גבוהה והתשתיות בהן דלות וחסרות. השטח שנכלל כעת בתכנית הגן הלאומי גוזל, למעשה את כבשת הרש.

עיקרי הטענות בהתנגדות המקורית של תושבי אל-עיסאוויה

  1. מחסור בשטחי פיתוח לאל-עיסאווייה – בשכונת אל-עיסאוויייה יש מחסור בשטחי פיתוח למגורים ולמוסדות חינוך. תוכנית הגן הלאומי מנצלת את אחרונת עתודות הקרקע  המתאימות להרחבת פיתוח השכונה. אישורה של תכנית זו יחסל כל תקווה כי המצב השורר בשכונה ישתנה אי פעם.
  2. התוכנית מונעת נגישות לאל-עיסאווייה מכיוון האוניברסיטה העברית – אחת הבעיות הקשות בשכונת אל-עיסאווייה קשורה למערך הדרכים הלקוי. ככלל, מתבססת רוב התנועה בשכונה על הרחוב הראשי הצר. בשנה האחרונה נפתחה כניסה נוספת לשכונה, מכיוון האוניברסיטה, שהייתה סגורה במשך שבע שנים. תכנית הגן הלאומי מבטלת את הכניסה הזאת ובכך ינציח אישור התכנית גם את נחיתותה של אל-עיסאוויה גם בהיבטים של תנועה ונגישות לשאר חלקי העיר.
  3. שטח ציבורי/פרטי פתוח במקום גן לאומי – הגדרת השטח הפתוח כגן לאומי וקביעת גבולותיו באופן החוסם כל אפשרות פיתוח לאל-עיסאווייה ולאט-טור מהווים פגיעה אנושה בתושבי שתי השכונות. לעומת זאת, הגדרת שטח קטן יותר כשטח פתוח ברמה העירונית ופיתוחו לרווחת התושבים הינו מעשה מבורך.
  4. אין הצדקה לגן לאומי מבחינת ערכי המורשת והטבע – שטח הגן הלאומי המוצע במסגרת תכנית הגן הלאומי נעדר ערכים סביבתיים מיוחדים המצדיקים  הכרזתו כגן לאומי.
  5. פגיעה באמון הציבור והפרת התחייבויות קודמות – לאחר תהליך ארוך של תכנון משותף עם תושבי השכונה, אשר בעקבותיו הושגו הבנות הדדיות עם מוסדות התכנון, הגשת תכנית הגן הלאומי הינה הפרה בוטה של ההבנות שהושגו ופגיעה קשה באמון התושבים, אשר נבנה לאוך זמן ובעמל רב.
  6. החרוב המקודש – באל-עיסאווייה כמעט אין עצים, אך עץ החרוב הבודד הנמצא בפאתי השכונה, הינו אחד המקומות הבודדים שהוזכר כבעל משמעות חברתית, היסטורית ומסורתית. עץ החרוב (אשר בתוכנית הגן הלאומי סומן בטעות כעץ אלון!) קשור במסורות מקומיות ודתיות ותושבי הסביבה מייחסים לו סגולות ריפוי ועזרה מיוחדות. הכללת עץ החרוב בגן הלאומי מהווה פגיעה ברגשות התושבים והיא ביטוי לחוסר רגישות קיצוני של הממסד כלפי התושבים אותם הוא אמור לשרת.