דצמבר 2020
ראס א תין – קהילת רועים תחת איום
בית המשפט העליון מנע את הריסת בית הספר בראס א תין ומבקש לקיים דיון לגופו של עניין שם יתאפשר לקהילה להציג את טענותיה ואת הצורך שלה בבניית בית הספר. במקום פועלת למניעת הריסת בית הספר במישור התכנוני והמשפטי ותמשיך לסייע לקהילות הפלסטיניות אשר נפגעות ממדיניות התכנון המפלה של ישראל בגדה המערבית.
החלטת בית המשפט העליון – דצמבר 2020
בית המשפט התייחס בהחלטתו למבנה בית הספר אשר נבנה על-ידי תושבי ראס א תין, בסיוע ארגונים בינלאומיים, עבור כ-50 מילדי הקהילה הקטנה.
איום הריסת בית הספר מגיע אחרי שנים בהן הרשויות הישראליות מתעמרות בחברי הקהילה הבדואית-פלסטינית בראס א-תין שממזרח לרמאללה, באמצעות הוצאת צווי הריסה, הריסות בתים, הגבלה על גישה לשטחי המרעה ומניעת חיבור לתשתיות בסיסיות כמו מים וחשמל.
קהילת ראס א תין היא קהילת רועים המונה כ-280 תושבים, ברובם בדואים משבט הכעאבנה. בשנת 1971 לאחר שגורשו מאדמתם אשר בדרום הר חברון, הגיעו לאזור הפריפריה הצפונית מזרחית של רמאללה, שם מצאו מרחב שאיפשר להם להמשיך ולקיים את אורח חייהם המבוסס על גידול צאן. לפני למעלה מעשרים שנה עברו לאיזור ראס א תין והתיישבו במקום בהסכמת בעלי הקרקע. ראוי לציין כי אדמות אלה הן אדמות פרטיות מוסדרות ואין על כך עוררין.
על פי התכנית התקפה במקום, תכנית , S/15 שאושרה בתקופת המנדט הבריטי, האיזור מוגדר כאיזור חקלאי בו ניתן לפי ההוראות להקים בית ספר. למעשה הקמת בית הספר תואמת את המצב החוקי. נציין כי לרשויות הישראליות פרשנות שונה להוראות התכנית לפיה הם אינם מאשרים כלל היתרי בנייה מכוחן של התכניות המנדטוריות התקפות.
המינהל האזרחי של הצבא לא מכיר בהתיישבות בראס א תין ומבקש להעביר את התושבים למגורים במרחב עירוני תוך התעלמות מאורח חייהם הייחודי כקהילת רועים. על פי המינהל תושבי ראס א תין, יחד עם 40 קהילות בדואים ממרכז הגדה המערבית, אמורים לעבור לעיירה נועיימה שמצפון ליריחו. עיירה חדשה שתוכננה במטרה לרכז כ-12,000 בדואים בשטח מצומצם ומבלי שצרכי התושבים, תרבותם ואורח חייהם הייחודי נלקחו בחשבון. לעת עתה תכנית העיירה נעצרה אך כוונות ההריסה והגירוש לא נעלמו.
נגישות מוגבלת לחינוך
מעט מילדי ראס א תין הלכו במשך השנים באופן רציף לבית הספר הנמצא במרחק רב בכפר מע’ייר, אך כיום עם התפשטות מגיפת COVID-19, הריחוק הפיזי הנדרש וחוסר היכולת של התלמידים ללמוד מרחוק בשל העדר חשמל, רשת אינטרנט ומחשבים, הפיתרון המיטבי עבורם הוא בית ספר בכפר.
לבית הספר בראס א תין חשיבות עצומה עבור תלמידיו ותלמידותיו. עבור חלקם הוא האפשרות היחידה לקחת חלק במערכת החינוך הודות לסמיכותו לאיזור המגורים. בית הספר מאפשר לכלל הילדים בקהילה לקבל לחינוך ראוי – לאלה שלא היו מעולם בבית הספר, לאלה שנשרו מבית הספר וגם לאלה שכיתתו רגליהם בדרך לבית ספר מרוחק, בדרך לא דרך ונעדרו ממנו ימים רבים.
כעת, בית הספר הקטן של הקהילה, בו לומדים 50 תלמידות ותלמידים, נמצא בסכנה. ללא בית הספר הזה, הילדים, ובמיוחד הילדות, יאלצו להישאר בבית ולא יממשו את זכותם לחינוך. לילדי ראס א-תין אין אפשרות ללמידה מרחוק. בכפר אין חיבור לחשמל, אין אינטרנט ולילדים אין מחשבים. רק מעטים מהם מסוגלים לעבור את דרך החתחתים הארוכה שמובילה לבית הספר בכפר הסמוך.
לקריאת חוות דעת שהוגשה בית המשפט.
בתי ספר בשטח C עבור קהילות רועים – תמונת מצב
ממיפוי וניתוח של כ-260 דרכים המחברות בין 130 קהילות רועים (בדואים ושאינם בדואים) הנמצאות בשטח C, לבתי הספר בהם לומדים ילדי הקהילות, עולה כי הנגישות לבתי הספר נמוכה וקשה. כתוצאה מכך, תלמידים רבים נדרשים למאמץ משמעותי בדרך אל בית הספר, וחלקם נאלצים שלא להגיע אליו כלל. .
מהניתוח עולה כי 64% מהדרכים המקשרות בין בתי הילדים לבתי הספר שבהם הם לומדים, שהן 169 דרכים, ארוכות משני קילומטרים. המשמעות היא שעבור הילדים המשתמשים בדרכים אלו, המרחק שעליהם לעבור על מנת להגיע ולחזור מבית הספר עולה על שני קילומטרים. יתר על כן, 37% מהדרכים (98 במספר) אף ארוכות מחמישה קילומטרים.
בהתייחסות לאופי הדרך עולה כי 43% מהדרכים המחברות את בתי הספר לקהילות כוללות הליכה קשה. לפיכך, חלק ניכר מהילדים נאלצים ללכת דרך ארוכה וקשה על מנת להגיע לבית הספר יום יום. קרוב לוודאי שבמקרה של מזג אוויר קשה חלק מהדרכים אינן עבירות כלל. אם כך, אין מפתיע הדבר שתחת נסיבות אלה, רבים מהם יאלצו להפסיד לימודים ואף להפסיק אותם לחלוטין.
צווי הריסה והריסות של בתי ספר בשטח C
מצב זה בו ישנו קושי גדול להגיע אל בתי הספר מוביל לכך שקהילות רבות, אשר רואות חשיבות עצומה בחינוך ילדיהן, מנסות להקים בתחומן או בסמוך להן בתי ספר המשותפים למספר קהילות בכדי להגביר את האפשרויות של ילדיהן להגיע לבית הספר וללמוד בהם. אך במצב עניינים שבו מדיניות התכנון של ישראל בשטח C מנסה למנוע כל פיתוח פלסטיני ובכלל זה גם הקמה של בתי ספר ישנה סכנה ממשית לכל בית ספר שהולך ונבנה. בתי ספר רבים מקבלים צווי הריסה וחלק לא מבוטל מהם אך נהרס, מפורק או מוחרם.
בשטח C הוצאו 54 צווי הריסה לבתי ספר, כמחציתם נמצאים בהליך משפטי ומתוכם נהרסו שני בתי ספר האחרון בשנת 2015. בנוסף במקרים של בניית בית ספר ממבנים ניידים אז לא ניתן צו הריסה והמינהל האזרחי מחרים את המבנים תחת צו של שינוע מבנים יבילים ללא היתר.
כעת, בית הספר הקטן של הקהילה, בו לומדים 50 תלמידות ותלמידים, נמצא בסכנה. ללא בית הספר הזה, הילדים, ובמיוחד הילדות, יאלצו להישאר בבית ולא יממשו את זכותם לחינוך.
לילדי ראס א-תין אין אפשרות ללמידה מרחוק. בכפר אין חיבור לחשמל, אין אינטרנט ולילדים אין מחשבים. רק מעטים מהם מסוגלים לעבור את דרך החתחתים הארוכה שמובילה לבית הספר בכפר הסמוך.
לקריאה נוספת באנגלית – Don’t Demolish Our School
לקמפיין המשותף לבמקום ולבצלם בקהילת זזים:
