Ynet , 29.01.14
כך הצהיר ראש העירייה, יאיר רביבו. מדובר בשלוש שכונות, שבשל נסיבות היסטוריות רבים מבתיהן נבנו ללא היתר וללא חיבור לתשתיות. העלות: בין 50 ל־80 מיליון שקל
ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, הודיע בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, כי יפעל לחיבור מהיר של השכונות הערביות בלוד לרשת החשמל הארצית. רביבו הצהיר כי יפנה לוועדה המחוזית ולשר הפנים על מנת לקבל לכך אישור מיוחד. חברי ועדת הכלכלה וחברי המועצה הערבים במועצת העיר בירכו על ההחלטה, והדגישו כי היא תמנע אסונות העלולים להתרחש בגין חיבורי חשמל פיראטיים, והיא בבחינת ‘פיקוח נפש’.
בתיהן של שלוש שכונות בלוד נבנו בלא היתר: שכונת פרדס שניר, שכונת הרכבת ושכונת ס”ח. השכונות הוקמו בטרם נחקק חוק התכנון והבנייה (1965),
וחלק מבתיהן נוסדו בתקופת המנדט. הן התפתחו בתקופה בה שרר בעיר תוהו ובוהו ארגוני ותכנוני, בשל קריסת העירייה, ובהיעדר תכנון מפורט בשכונות אלה, לא יכלו התושבים לקבל היתרי בנייה. לנוכח מצוקת הדיור הקשה בקהילה הערבית בלוד, נאלצו בעלי הבתים להקימם ללא היתר. כיום, יש בשכונות אלה כ־3,000 יחידות דיור שנבנו ללא היתר. עד לראשית שנת 2011 נקטו משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל, בשותפות עם העירייה, מדיניות תקיפה לסיכול הבנייה הבלתי חוקית בשכונות הערביות, ובתים רבים נהרסו. מצב זה יצר עימות מתמיד, שאף כלל הפגנות.
בד בבד נקטה הממשלה צעדים במטרה לקדם הסדרה תכנונית של השכונות. משרד השיכון יזם בשנת 1999, בשותפות עם משרד הפנים והעירייה, תוכנית להסדרה תכנונית של השכונה הגדולה פרדס שניר. אישורה של התוכנית התמהמה וטרם הסתיים. מבקר המדינה מתח ביקורת נוקבת על התמשכות ההליכים בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה, אולם בחודשים האחרונים התוכנית מתקרבת לאישור סופי.
“התוכנית להסדרת השכונות משנת 1999 נועדה למסד כ־2,500 בתים לא חוקיים, שנבנו כך בשל מצוקה במגזר הערבי, רובם על אדמות פרטיות”, אמר ראש העירייה רביבו. “זה קרה בגלל שהמדינה לא דאגה לתכנן תוכנית מתאר ולמסד את השכונות. זה לבושתנו שיש בעיר בתים בלי אספקת מים, בלי ביוב ובלי חשמל. יש לנו הזדמנות היסטורית לתקן עוול שנעשה עם העיר ועם המגזר הערבי”.
בעבר, התנגדה הממשלה לחיבור בתי שכונות אלה למים ולחשמל. רוב הבתים חוברו לרשתות החשמל והמים בחיבורים פיראטיים מאולתרים, אולם בשנים האחרונות חלה תפנית, וכך למשל, חוברה שכונת ס”ח לתשתיות, באופן חלקי אומנם, בשנת 2010. בשנים 2013-2011 הודיע יו”ר הוועדה הקרואה דאז, מאיר ניצן, על הקפאת הביצוע של צווי ההריסה נגד בתים שנבנו ללא היתר טרם כהונתו. בנוסף, בשותפות עם משרדי הממשלה, קודמה תוכנית מתאר חדשה לעיר, שבמסגרתה הומלץ על הגדרת ייעודי הקרקע בשכונות הערביות כ’מגורים’, מהלך שכוון להביא להסדרה תכנונית של השכונות.
כעת, החליט ראש העירייה רביבו ללכת בעקבות קודמו, והודיע כי יפעל לחיבורן של שלוש השכונות הערביות לחשמל. צעד זה יינקט במסגרת סעיף מיוחד (סעיף 107 א’ ח’ 1) בחוק התכנון והבנייה, הקובע נוהל לחיבור מבנים לחשמל טרם שהושלם התכנון. הליך הביצוע מורכב: ראש העירייה יפנה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ולשר הפנים; הוועדה המחוזית אמורה לבדוק ולקבוע כי אין מניעה תכנונית לחיבור החשמל לבתים, כלומר שאין בחיבורם משום פגיעה בתכנון האיזור, ושר הפנים מוסמך לאמץ את המלצת הוועדה המחוזית ולאשר חיבור מבנים לרשת החשמל הארצית.
ראש העירייה דיווח כי העירייה מצפה כי בעוד מספר חודשים כל התוכנית החדשה תהיה מופקדת ומאושרת. במקביל, ימנה משרד ראש הממשלה פרויקטור, שיסייע לקידום התכנון והבנייה בלוד. בהמשך תקום מינהלת, שתפעל בשיתוף פעולה עם התושבים לקידום המימוש של תוכניות אלה.
גם בפרויקט ‘זכויות דיור בלוד’, המשותף ל’שתיל’ ולעמותת ‘במקום – מתכננים למען זכויות תכנון’, מברכים על החלטתו התקדימית של ראש העירייה. רכז הפרויקט, עבד שחאדה, הבטיח כי הפרויקט יפעל במלוא המרץ לסייע לעירייה בקידום הסדרת השכונות הערביות ולזירוז חיבורן לחשמל.
לדברי רביבו, בכוונת העירייה להסדיר את כל המבנים הקיימים, למעט בודדים הממוקמים על כבישים או על קווי תשתית. לצורך ביצוע הפרויקט מבקשת העירייה ממשרדי הממשלה תקציב מיוחד בסך 50 עד 80 מליון שקל, שיאפשר את הסדרתן התכנונית של השכונות. “התושבים יצטרכו לשלם תשלום סמלי, אבל זה לא בהישג ידם”, אמר רביבו. “הממשלה תצטרך לעזור בכל שלב”.
ראש העירייה הוסיף כי “צריך לבוא ולהסתכל לציבור הערבי בעיניים ולהגיד: ‘אתם צודקים, נעשה כאן עוול של שנים בהן שררה מחשבה שכל מה שמעבר למסילת הברזל לא שייך’. כעת פנינו לעתיד. אנחנו עובדים קשה כדי לסיים את תוכנית ההסדרה, וכולי תקווה שתאושר סופית בחודשים הקרובים, ואז נקבל תקציבים ממשרד ראש הממשלה וממשרד השיכון להקמת תשתיות”.
