דו”ח “התחדשות עירונית – היבטים חברתיים בתכנון” נכתב על ידי ד”ר יעל פדן, אדריכלית מעמותת “במקום”, לאורך כשנה וחצי של מחקר מקומי ובינלאומי ועבודה עם תושבים בשכונות המיועדות להתחדשות עירונית. הדו”ח סוקר את המדיניות הקיימת בישראל ומצביע על יתרונותיה ועל בעיות רבות, פיזיות וחברתיות, הנובעות ממנה. הוא מציע דרכים לחשיבה מחדש על התחדשות עירונית –תוך הענקת משקל מרכזי לראייה חברתית. לאחר הצגת הגישות להתחדשות עירונית הקיימות בישראל, סוקר הדו”ח אלטרנטיבות אחרות בעלות דגש חברתי הנהוגות בארצות אחרות, ומסכם בהמלצות לשילוב ההיבט החברתי בהתחדשות עירונית בישראל.
הדו”ח כולל המלצות עקרוניות לשינוי יסודי, מושכל ואפשרי של מדיניות, שתהיה מוכתבת גם משיקולים חברתיים: התחדשות עירונית ראוי שתהיה חלק מאסטרטגיה של חיזוק קהילות בכלל ומוחלשות במיוחד, ושילובן במרחב העירוני המתחדש. היעדים הפיזיים צריכים להיקבע לפי היעדים החברתיים ולהיגזר מהם.
בבסיסו של שינוי המדיניות המתבקש, ממליץ הדוח על תסקיר חברתי שיקדים כל פעילות תכנונית, יבדוק את מצבה הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה הקיימת וימפה את צרכיה בפרמטרים שונים, ולא בפרמטר הכלכלי בלבד. התסקיר החברתי הנדרש יהווה בסיס לגיבושם של פתרונות תכנוניים הולמים, שירקמו בשיתוף האוכלוסייה הקיימת בהליך מעמיק של שיתוף הציבור, וימנעו את דחיקתה של האוכלוסייה הקיימת לטובת אוכלוסייה אמידה יותר.
שינוי המדיניות יחייב גם שינוי בגישה למימון הפרויקטים של התחדשות עירונית – מגישה של תלות מוחלטת במימון פרטי לגישה המשלבת גם מימון ציבורי. המימון הציבורי הכרחי לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית בראייה חברתית, שכן ברוב המקרים הם אינם כדאיים כלכלית. הפחתת עוצמתו של השוק תאפשר לשחקנים אחרים – ובראשם התושבים הקיימים – להתבטא ולקדם את צרכיהם. כמו כן, השגת המטרה של חיזוק קהילות קיימות דורשת התחדשות עירונית אינטגרטיבית שתבוצע על ידי התערבות רוחבית – לא שינויים בסביבה הבנויה בלבד, אלא טיפול בנושאים חברתיים נוספים כגון תעסוקה, חינוך ובריאות.
לצד פרק ההמלצות העקרוניות שמימושן מחייב תהליך ארוך טווח, מציג הדו”ח גם שורה של המלצות מעשיות ומיידיות שמציגות דרכים אפשריות לשיפור המסלולים הקיימים להתחדשות עירונית. הנחת היסוד של ההמלצות המעשיות היא כי גם במצב הנוכחי, שבו פרויקט התחדשות עירונית אמור להתבצע במימון יזמי בלבד, פרויקטים שאינם קיצוניים ברמת השינוי יהיו ידידותיים יותר לתושבים הקיימים ויפחיתו את רמת הג’נטריפיקציה. שתי דוגמאות לכך הן ציפוף מתון יותר של הבינוי המוצע או פתרונות מעשיים שיגובשו בעקבות לימוד הצרכים של התושבים הקיימים ובשיתופם.
להורדת הדוח המלא : התחדשות עירונית – היבטים חברתיים בתכנון
לפרק המלצות מתוך הדו”ח: המלצות להתחדשות עירונית בראייה חברתית
