24.05.2016
עמותת ‘במקום’ מברכת על כך שפרק שלם בדו”ח מבקר המדינה הוקדש לסוגיית ההתחדשות העירונית, נושא הנמצא כיום בלב השיח התכנוני. עם זאת, למרבה הצער, דו”ח המבקר כמעט ואינו נוגע בשתיים מהסוגיות המהותיות ביותר הקשורות בתהליכי התחדשות עירונית בישראל: (1) הבעיות החברתיות הקשות הכרוכות בתכניות פינוי-בינוי; (2) הקושי המשמעותי במתן מענה לצורך בתשתיות פיזיות ובמבנים ובשטחים לצורכי ציבור במתחמי התחדשות עירונית, לאור הגידול הניכר במספר התושבים המתגוררים בהם.
בשל ההתעלמות מסוגיות מפתח אלו, מסקנות הדו”ח ביחס לחסמים בתהליכי התחדשות עירונית אינן מדויקות, ובמקרים רבים אין בהמלצותיו כדי להתמודד עם הבעיות האמיתיות. מעל לכל, הדו”ח לוקה בכך שאינו מזהה את הבעיה המרכזית בתהליכי התחדשות עירונית בישראל: ההפרטה העמוקה שתחום זה עבר והטלת כמעט כל האחריות לביצוע התחדשות עירונית על השוק הפרטי, באופן שמחייב הגדלה ניכרת ולעתים קרובות מופרזת של מספר יחידות הדיור במתחם על מנת לייצר כדאיות כלכלית ליזם. כתוצאה מכך, אין אפשרות להתחדשות עירונית באזורים המאופיינים בערכי קרקע נמוכים, ובהם מרבית יישובי הפריפריה וגם שכונות לא מעטות במרכז הארץ.
הפרטת הטיפול בהתחדשות עירונית הובילה לכך שהרווח היזמי הפך להיות השיקול המכריע, והוא מתנגש לא אחת עם השיקול החברתי, שכיום אין לו ביטוי ברגולציה. כתוצאה מכך, תכניות פינוי-בינוי מייצרות סביבת מגורים ויחידות דיור יקרות למגורים בטווח הארוך, ולעתים קרובות הדבר אינו תואם את היכולת הכלכלית ואת הצרכים של התושבים הוותיקים במתחמים אלה. תכנון שאינו מותאם-יכולת עלול להוביל להדרה של תושבים מאזור מגוריהם בניגוד לרצונם, או לחלופין להידרדרות מהירה של הבניינים החדשים והפיכתם למפגע לתושביהם ולסביבה כולה בשל חוסר יכולת לעמוד בתשלומי התחזוקה החודשיים הגבוהים (מאות שקלים לדירה) במגדלי המגורים. בלי התמודדות עם בעיה עקרונית זאת, על ידי הקצאת מימון ממשלתי ישיר, הקשיים הכרוכים בתהליכי התחדשות עירונית בישראל לא צפויים להיפתר.
לנייר העמדה המלא לחצו כאן
