במקום

מימון: האיחוד האירופי
יוזמה ומימוש: האגודה לזכויות האזרח, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון

רקע

פרויקט זכויות התכנון והדיור בירושלים המזרחית, המשותף לעמותת ‘במקום’ ולאגודה לזכויות האזרח, שם לו למטרה להביא לשינוי במדיניות התכנון המפלה המתקיימת זה ארבעים שנה בירושלים המזרחית, לסייע לתושבים החיים בשכונות הפלסטיניות, ולהביא למימוש זכות האדם הבסיסית למגורים הולמים.

במהלך השנים תכננה עיריית ירושלים את השכונות והכפרים שסופחו אליה אחרי מלחמת 1967. התכניות שהוכנו לשכונות, במקום לאפשר פיתוח ורווחה לתושבים, הגבילו את אפשרויות הפיתוח וההתרחבות שלהן. הגבלות אלה נעשו במסגרת חוק התכנון והבנייה תוך שימוש בלתי הולם בחוק ובניגוד לרוחו.

התכניות הלקויות גרמו למגוון רחב של בעיות תכנוניות ופרוצדורליות, כגון: אי התאמת התכנון למבנה הבעלויות על הקרקע, העדר עתודות קרקע לבנייה, יחס לא סביר בין היקף השטחים המיועדים לפיתוח לבין אלו המיועדים לנוף פתוח, חוסר השימוש בידע מקומי, התיישנות בסיס הנתונים במהלך הכנת התכניות, אי מימוש השטחים הציבוריים על-ידי עיריית ירושלים, ובסופו של דבר, לקשיים בהוצאת היתרי בנייה.

השילוב של הבעיות שפורטו לעיל הביא להיקפים גדולים של בנייה ללא היתרים ובעקבות זאת לצווי הריסה, קנסות וייסורים בבתי המשפט. התוצאה היא שרבים מהתושבים הפלסטינים של ירושלים חיים תחת איום של הריסת ביתם וממתינים בחרדה לביצוע גזר הדין. ריבוי צווי הריסה ומורכבות הפרוצדורות התכנוניות והמשפטיות כרך את תחום התכנון עם תחום המשפט באופן מובהק. החיבור הזה, בין תכנון ומשפט, נמצא בבסיסו של הפרויקט.
אפיקי פעילות
פרויקט זכויות התכנון והדיור בירושלים המזרחית עוסק, אם כן, במלכוד התכנוני בו נתונים תושבי העיר המזרחית ובסוגיית הריסות הבתים בה, דרך הפרספקטיבה המשותפת של תכנון, קהילה ומשפט. בפרויקט בחרנו לפעול בשישה אפיקי פעילות שונים, שלכל אחד קהל יעד מיוחד ומטרות נבדלות. אנו מאמינים כי שילובם של ששת תחומי הפעילות יגביר את המודעות להפליה התכנונית ואולי אף יקרב את סופה. אפיקי הפעילות הם:

1. עתירות משפטיות: צווי ההריסה הרבים המוצאים כנגד בנייה ללא היתרים בירושלים מבוססים על חוק התכנון והבנייה התשכ”ה-1965. חוק זה הוא גם החוק הקובע את כל הקשור להכנת תכניות מתאר ואישורן. במרכז הפרויקט עומדת עתירה לבית המשפט כנגד השימוש שעושות הרשויות בחלק הענישה של החוק, בזמן שאינן ממלאות את חלקו הראשון, דהיינו, אינן מספקות בסיס חוקי המאפשר בנייה ופיתוח. העתירה המשפטית, אשר תוגש על-ידי האגודה לזכויות האזרח, תתבסס על חוות דעת תכנונית שנכתבה ב’במקום’ במהלך 2007. חוות הדעת מתמקדת בשכונה אחת, ג’בל מוכבר ערב א-סוואחרה, ובוחנת לעומק את הכשלים, המגבלות והבעיות התכנוניות בה, שהביאו את התושבים לבנות את בתיהם ללא היתרי בנייה ולהסתכן בהריסתם.משנת 2000 ועד אמצע 2006, הרסו הרשויות 37 בתים בשכונת ג’בל מוכבר ערב א-סוואחרה. 25 מבנים נהרסו על ידי הוועדה המקומית ירושלים ו-12 בתים על ידי הוועדה המחוזית במשרד הפנים. באותן שנים הוצאו 129 צווי הריסה ונפתחו כ-400 תיקים בבית המשפט שעניינם בנייה ללא היתר או בניגוד לו בשכונת ג’בל מוכבר ערב א-סוואחרה. מניתוח התכניות התקפות בשכונה עולה בבירור כי הן אינן מאפשרות כמעט כל פיתוח, אפשרויות הבנייה בהיתר מוגבלות ביותר והן אינן עונות על צרכי התושבים כעת, לא כל שכן בעתיד. התכניות אינן מתייחסות למבנה החברתי הייחודי ואינן מתחשבות בהרכב הבעלויות על הקרקע. כמו כן, מציגה חוות הדעת ניתוח השוואתי בין ג’בל מוכבר ערב א-סוואחרה לבין שכונות יהודיות סמוכות, המעיד על הפליה ברורה בכל הקשור לתשתית התכנונית ויחס הרשויות לבנייה ללא היתרים.
2. חוות דעת תכנונית על תכנית המתאר ירושלים 2000: עיריית ירושלים מקדמת בשנים האחרונות תכנית מתאר מקומית לשטחי העיר כולה. חשיבותה של התכנית בכך שזו למעשה הפעם הראשונה בה נכללת ירושלים המזרחית בתכנון כולל וארוך טווח. עד כה הוכנו רק תכניות לשכונות, וחלקים רבים מהעיר נותרו ללא תכנית כלל. אחת מהמטרות המוצהרות של התכנית היא השמירה על הרוב היהודי בירושלים. מטרה זו מיושמת בכל תחומי התכנון ולמעשה מבטלת את המטרות האחרות של התכנית, כגון מתן מענה לצרכי התושבים. מיד עם פרסום מסמכי התכנית לעיון הציבור בסוף 2004, נערכו מספר פגישות בקרב ארגוני זכויות אדם ואנשי מקצוע פרטיים במטרה לגבש את התגובה לתכנית. התוצאה של ההתארגנות הזו היא חוות הדעת הביקורתית שנכתבה על-ידי צוות עמותת ‘במקום’ ופעיליה. במקום הציגה את המלצותיה והערותיה לתכנית, בתקווה שיוטמעו בגרסה הסופית של התכנית עוד בטרם תופקד להתנגדויות. גרסה מעודכנת ומתוקנת של תכנית המתאר המקומית ירושלים 2000 הונחה על שולחן הדיונים בוועדה המחוזית בתחילת 2007. באוגוסט 2007, לאחר שבחן את השינויים שהוכנסו בגרסה החדשה, הגיש צוות ‘במקום’ לוועדה מסמך הערות והמלצות לשינויים. המסמך מלמד כי התכנית לא שונתה באופן מהותי, וכי השינויים שהוכנסו בה אינם פותרים את הבעיות הקשות עליהן התרענו בעבר, ואף מוסיפים עליהן. אימוץ המלצות ‘במקום’ עשוי לסייע, ולו במעט, בשיפור המצב התכנוני של שכונות ירושלים המזרחית.
3. קורס תכנון ובנייה בירושלים המזרחית למתכננים, אדריכלים ומשפטנים: הסיטואציה התכנונית בירושלים המזרחית סבוכה ביותר וכך גם הקשר לכל הנושאים המשפטיים. מתכנן הפועל בירושלים המזרחית זקוק להתמצאות גבוהה בתחומי המשפט, ומשפטן זקוק להתמצאות מעמיקה בנושאי תכנון. כדי לתת מענה לצורך הזה וכדי לסייע לאנשי המקצוע לתת שירות טוב יותר ללקוחותיהם בשכונות הפלסטיניות, נערך קורס המשלב בין שני התחומים. הקורס נועד למתכננים, אדריכלים ומשפטנים, וכלל ארבעה מפגשים בהם כעשר הרצאות. בקורס השתתפו כ-25 אנשי מקצוע, והוא תורגם סימולטנית לערבית. בעקבות הצלחת הקורס הראשון ועקב ביקוש והתעניינות מצד אנשי מקצוע, נפתח קורס נוסף בהשתתפות 30 איש. בקורס השני נוספו שתי הרצאות ונוסף גם סיור בשטח.
4. סדנאות לנשים בנושא זכויות תכנון: לרוב, תושבות ירושלים המזרחית נתקלות לראשונה בנושא התכנון רק כשהן מקבלות את צו ההריסה. נשים רבות חיות תחת האיום של הריסת ביתן שנתפס בעיניהן כשרירותי לחלוטין, מבלי להבין את ההקשר הרחב, כמו ייעודי קרקע וזכויות בנייה, ומבלי לדעת כיצד הן יכולות לפעול למניעת ההריסה. במסגרת הפרויקט נערכו שתי סדנאות לנשים תושבות ירושלים המזרחית, וסדנה נוספת לפעילות שטח של “בת שלום”, שמטרתן הגברת המודעות שלנו לבעיות הייחודיות לנשים בירושלים המזרחית מחד, ומאידך, יצירת היכרות ראשונית של אותן נשים עם תחום התכנון, תכניות, זכויות תכנון וצווי הריסה. הסדנה הראשונה לתושבות התקיימה בסילוואן והשנייה בצור באהר. בכל סדנה השתתפו כתריסר נשים. הסדנאות כללו 4 מפגשים, ובמסגרתם היכרות ותיאום ציפיות עם התושבות, מושגי יסוד בתכנון, לימוד התכנית הקיימת לשכונה, צווי הריסה מנהליים ושיפוטיים, וקביעת יעדי פעילות לקבוצה.
5. קו חם לפניות בנושאים תכנוניים ומשפטיים: כחלק מהרצון לתת מענה מיידי לצרכים הבוערים ובראשם הריסת בתים, ולא להתמקד רק בתהליכים שיכולים לשאת פירות לטווח ארוך, הפעלנו בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח קו חם לפניות בנושאים תכנוניים ומשפטיים בירושלים המזרחית. במטרה ליידע את הציבור הרלוונטי על הקו החם, פרסמנו מודעות בעיתונות הערבית, ונעזרנו בארגונים ופעילים שעובדים בירושלים המזרחית. קיבלנו כ-4-3 פניות בשבוע. עם תום תקופת הפרויקט באמצע 2007, הופסקה פעילות הקו החם, אך פניות ממשיכות להגיע ישירות אל המוקדים הטלפוניים של שני הארגונים.
6. דפי מידע בערבית: משימה נוספת במסגרת הפרויקט המשותף היא הפצת מידע בכל הקשור לבעיות הייחודיות של תושבי ירושלים המזרחית בתחומי תכנון, בנייה וצווי הריסה. במסגרת זו נכתבו והופצו שני דפי מידע:

דף מידע בנושא הוצאת היתרי בנייה והתמודדות עם צווי הריסה: הדף, הכולל הסברים לגבי החוק ודרכי פעולה כנגד צווי ההריסה למיניהם, הופץ באמצעות אנשי שטח של עמותת ‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח ובמינהלים הקהילתיים בשכונות.
דף מידע בנושא “מהו תכנון”: בדף ניתן למצוא מידע כללי בכל הקשור לתחום התכנון והבנייה – הסבר על מבנה מוסדות התכנון, שלבי התכנון והגורמים השונים המעורבים בתכנון. הדף הופץ בקרב האוכלוסייה בעיר המזרחית באמצעות המנהלים הקהילתיים השכונתיים.

את דפי המידע ניתן לקבל במשרדי ‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח.