מאת סזאר יהודקין, מתכנן ערים בבמקום
יוני 2016
ממשלה הכריזה, בסוף דצמבר 2015, על תכנית חומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אולם, כדי להתמודד עם התופעה של בנייה ללא היתר ביישובים ערביים, החליטה הממשלה, ב 19.06.2016, להעביר את האחריות על פעולות הפיקוח והאכיפה לפי חוק התכנון והבנייה מהוועדות המרחביות (שהן זרוע של המדינה) לידי הרשויות המקומיות הערביות בהן מתגוררים 10,000 תושבים ויותר.
על מנת להבין את הבעיה שבהחלטה האחרונה, צריך לדעת שהבנייה ללא היתר ביישובים הערביים היא תולדה ישירה של הזנחה תכנונית ארוכת שנים באותם יישובים, עליה אחראית המדינה עצמה. כמו כן, נכון להיום, המדינה היא האחראית על אכיפת חוקי התכנון והבנייה במרבית היישובים הערביים בכל מקרה של הפרת החוק ובנייה בניגוד לתכנון התקף, באמצעות ועדות מרחביות שמאגדות מספר רשויות מקומיות.
מדובר בשתי פנים של אותה מטבע. שני הנושאים שלובים אחד בשני במעגל שמזין את עצמו. מצד אחד, תכנון נאות שתואם את צורכי האוכלוסייה המשתנים לאורך הזמן מסייע בהסדרת השימוש בקרקע בתוך היישוב, מכוון את הליכי הפיתוח המקומיים, ומונע מאנשים נורמטיביים לבנות את ביתם ללא היתר מתוך חוסר ברירה. מן הצד שני, אכיפה יעילה של החוק מהיום הראשון הייתה מונעת את הפיכתה של הבנייה ללא היתר לתופעה בהיקף נרחב כל כך כפי שקיימת היום. האפשרות לקבל היתר בנייה ולבנות כחוק היה חוסך מתושבים רבים את הצורך לעבור על החוק ולהתמודד עם הליכים משפטיים, קנסות, צווי הריסה והריסה של בתיהם. שתי פנים של אותה מטבע, מעגל שמזין את עצמו.
מחדלה של המדינה מקבלת ביטוי בשני היבטים אלה: העדר קידום של תכניות מתאר ראויות ביישובים הערביים, שכוללות בין היתר עתודות קרקע בבעלות ציבורית לטובת מי שאינם בעלי קרקע, ובמקביל העדר אכיפה מתמשך. כעת, כדי לחפות על מחדלה שלה, מבקשת המדינה להתנות קבלתם של תקציבים שנחוצים כדי לקדם תכניות מתאר ותכניות מפורטות ברות יישום, בכך שהרשויות הערביות עצמן תאכופנה את הבנייה ללא היתר בתחומיהן. מנגד, המדינה אינה מעניקה את הכלים והמשאבים הנדרשים כדי לקדם את התכנון שתושביהן זקוקים לו.
מדובר בהאצלת חובת האכיפה מבלי להעניק את הזכות לתכנן. באופן מעשי, הרשויות המקומיות הערביות אינן יכולות לקחת על עצמן את האחריות שהמדינה דורשת מהן מבלי שניתנה להן קודם לכן הזדמנות סבירה לתכנן את השטחים שברשותן ובכך למצוא את הפתרונות התכנוניים הנכונים לבנייה הקיימת ללא היתר. רק על ידי הענקת הזכות לתכנן ולהגדיר לעצמן את הצרכים של תושביהן בהווה ובעתיד, תוכלנה הרשויות המקומיות הערביות להגדיר את הצרכים שלהן, להסדיר את הבנייה הקיימת היום, ולחסוך מתושביהן את הכורח להמשיך לבנות ללא היתר גם בשנים הבאות.
