רקע
הכפר ח’רבת זנוטה שוכן בדרום הר חברון שבשטח C בגדה המערבית והינו חלק מהמרחב הכפרי של העיר דהאריה. הוא מבוסס על קהילת רועים פלאחים הכוללת מספר משפחות מורחבות שיש ביניהן קשרי שכנות, נישואין וקרבת דם. המשפחות הללו חולקות ביניהן מרחב מגורים משותף ואדמות שהבעלות עליהן נפרדת ומשויכת משפחתית. את בני הקהילה מאחד עיסוקם והם משתפים פעולה במימוש אינטרסים משותפים, בעצה ובעזרה בעת הצורך, אך הם גם מכבדים את פרטיות המשפחה וניפרדותה.
במרחב שסביב דאהריה מתקיימות קהילות קטנות נוספות דוגמת זנוטה, המהוות חלק מהעורף החקלאי שסביב העיר, התלות היא הדדית והקשרים רבים. תושבי זנוטה זקוקים לדהאריה לשם מכירת תוצרתם, סידור ענייניהם, קניות ומסחר ואילו דהאריה זקוקה לעורף החקלאי שלה שמספק תוצרת טרייה, בשר וכדומה.
תושבי זנוטה לא יכולים לקיים את אורח חייהם הייחודי אלא בזנוטה, מקום בו יש ברשותם אדמות, בורות מים ושטחי מרעה מוכרים. ח’רבת זנוטה אינה רק מקום מגורים וקורת גג מזה עשרות שנים עבור תושביה, היא גם חיונית לשימור אורח חייהם ופרנסתם. היא המקום בו הם ממשים את המקצוע שרכשו בעבודה רבת שנים, היא המקום בו הם מעבירים אותו לילדיהם, כחלק מאורח חייהם ותהליך גדילתם. זנוטה היא המקום היחיד בו הם יכולים לממש את משלח ידם, ואף לקיים את משפחתם בעזרתו. שכן כל עוד הטכנולוגיה היא בסיסית והחקלאות היא חקלאות חרבה, הם זקוקים לשטחים נרחבים, לגידול שעורה ותבואה והם זקוקים למרעה. זה המקום בו יש ברשותם גם מרעה, גם אדמה חקלאית וגם בורות מים. זה המקום שהמשפחה מתארגנת סביבו ומתפקדת דרכו. היא מקום שהוא גם בית, גם אורח חיים וגם מקור פרנסה שהמשפחה מתארגנת סביבו ומתפקדת דרכו.
חוות דעת אנתרופולוגית
הכפר ח’רבת זנוטה מצוי תחת איום של צווי הריסה על מרבית המבנים בכפר מצד הרשויות הישראליות. ביולי 2012 צירפה ‘במקום’ לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח חוות דעת אנתרופולוגית בעניין מרחב המגורים והקיום של תושבי הכפר, על רקע הוצאת צווי ההריסה ועל רקע סירובן של הרשויות הישראליות לפעול להסדרת התכנון של הכפר.
יש לקוות כי ההבנה של הקשר המיוחד בין התושבים למקומם, וחוסר קיומה של אלטרנטיבה להמשך אורח חייהם, משלח ידם ואופן התפרנסותם, אלא במקום זה, תעודד את השלטון להתבונן במרחב גם דרך עיני התושבים, ותקדם הסדרה תכנונית של הכפר.
