מצג שוא
‘במקום’, יחד עם ארגון ‘בצלם’, חשפו בתשקיף של חברת הבנייה “נאות הפסגה מודיעין עילית בע”מ”, נתונים מטעים ומגמתיים המתייחסים לפרויקט שבונה החברה בהתנחלות מודיעין עילית, חשיפה שהביאה לדחיית ההנפקה. במכתב מפורט למר דוד לביא, מנהל מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות לניירות ערך, מצביעים ‘במקום’ ו’בצלם’ על שורת נתונים לא מדויקים, היוצרים מצג שווא בפני הציבור הרחב ביחס לפרויקט, ואלו מקצתם:
- בתשקיף נכתב שהפרויקט האמור ממוקם מעבר ובצמוד לקו הירוק, בעוד שלמעשה הוא ממוקם במרחק אווירי של 3 ק”מ לכל הפחות.
- בתשקיף נכתב שהפרויקט ממוקם “בתוך תחום גדר ההפרדה שבנייתה באזור זה הושלמה”, בעוד שמקטע הגדר באזור זה לא רק שלא הושלם, אלא שעומד נגדו צו ביניים של בג”צ, המונע את תחילת העבודות. בנוסף, תוואי הגדר לא אושר עדיין ע”י בית המשפט ולכן לא ניתן לקבוע שהשכונה ממוקמת בתוך תחום הגדר.
- בתשקיף נטען שבניית השכונה מתתיהו מזרח הסתיימה, בעוד שכבר בינואר של אותה שנה הוציא בג”צ צו ביניים המקפיא את הבנייה של שכונה זו ואכלוסה. גם הנתונים לגבי שטח השיפוט של השכונה אינם נכונים ושטח זה קטן מכפי שנמסר בתשקיף.
לאחר תיקון התשקיף, ההנפקה יצאה לפועל. אירוע חסר תקדים זה מחזק את טענת ‘במקום’ ו’בצלם’ (כפי שפורסמה במחקר “במסווה של ביטחון”) שבמקרים רבים תוואי הגדר לא נקבע משיקולי ביטחון כמוצהר, אלא משיקולים פוליטיים וכלכליים, תוך רמיסת זכויות הפלסטינים, אך בעיקר הוא מבטא את דריסת הרגל הפוטנציאלית שיש לארגוני זכויות אדם במרחב פעולה נוסף, הוא מרחב הפעולה התאגידי.
מומחיות
החשיפה ובעקבותיה דחיית ההנפקה, התאפשרה הודות לידע רב שנצבר על ידי הארגונים, מומחיות שפותחה ומידע שנאסף במשך שנים בכל הנוגע למדיניות התכנונית בשטחים בכלל, ולנוכח קביעת תוואי גדר ההפרדה בפרט. במחקר מקיף של ‘במקום’ ו’בצלם’ “במסווה של בטחון- הרחבת ההתנחלויות בחסות מכשול ההפרדה“, נותח מקרה מודיעין-עילית כמקרה מבחן וכדוגמה לסתירה בין השיקול הביטחוני בקביעת התוואי ובין שיקולים שמטרתם היא הרחבת ההתנחלות. ‘במקום’ ממשיכה במאמצים לחשוף מקרים מעין זה, המהווים קצה הקרחון בכל הנוגע לפגמים המהותיים ולעוולות הנגזרות מהרחבת ההתנחלויות, ובעיקר הפגיעה בזכויות התכנון של התושבים הפלסטינים והפרה של חוקי המשפט הבינלאומי.
