התנגדויות
2003, 2008
כביש הטבעת המזרחי תוכנן כחלק מתכנית למערכות הכבישים והתשתיות העירוניים, שנועדה לתת מענה לבעיות התחבורה בירושלים במאה ה-21. צוות התכנון של הכביש הוקם בשנת 1991 ביוזמת עיריית ירושלים, באמצעות חברת ‘מוריה’.
לקראת סוף 2002 הופקדו להתנגדויות תכניות כביש הטבעת המזרחי. הכביש המתוכנן חולק לחמש תכניות (4585 א’-ה’). עד תום תקופת ההפקדה הגיעו לעיריית ירושלים ולמשרד הפנים כ-150 התנגדויות של גורמים פרטיים ושל ארגונים.
בשנת 2003, צוות של ‘במקום’, יחד עם תושבים מירושלים המזרחית, בחנו א התוואי המוצע וכתבו התנגדות. ההתנגדות מצביעה על הזדמנות לתיקון האפליה התכנונית ממנה סובלות שכונות מזרח ירושלים, וכוללת דרישה להתנות את אישור תכניות הכביש בכך שמערכת התכנון העירונית תחל במהלך תכנוני מקיף של כל השכונות לאורכן עובר התוואי ובהתייחס אליו. ההתנגדות כוללת גם הערות לתוואי הכביש, המצביעות על פגיעה באוכלוסייה החיה לאורכו. הנושאים שהועלו כוללים בין היתר:
- פגיעה במערך הדרכים הקיימות: דרכי הגישה המתוכננות אל הכביש אינן מתחברות כראוי לדרכים הקיימות בשטח, ובמספר מקרים אף מנתקות דרכי גישה קיימות לבתים.
- ניתוק בין חלקי שכונות קיימות: הכביש חוצה מרקמים קיימים של שכונות מגורים, באופן שיקשה על המשך ניהול קשרי משפחה וקהילה, ותוך סיכון בטיחותי לתושבים.
- הריסת בתים וכריתת מטעים: לאורך תוואי הכביש מיועדים להריסה 46 בתים, ללא מתן מענה תכנוני לדייריהם. כמו כן, מתוכננת פגיעה נרחבת בשטחי חקלאות מעובדים המהווים מקור פרנסה לתושבי האזור.
- הפקעת קרקעות לצורך הכביש ושוליו: תוואי הכביש כולו עובר באדמות פרטיות אשר יופקעו לצורך סלילתו ולצורך טיפול נופי בשוליו, לעתים ברוחב של 200 מטר ויותר.
- אתרי שפיכת עפר גדולים בסמיכות לאזורי מגורים: עודפי העפר ירוכזו בשלושה אתרים, תוך פגיעה בבתי מגורים הנמצאים בסמוך.
- היעדר שימושים לצרכי הציבור בשולי הכביש: התכנית לא מייעדת שימוש לתועלת הציבור בשולי הכביש, למרות ששוליים אלה יכולים לתת מענה לצרכים שכונתיים, כגון גנים ציבוריים.
- חוסר ניצול פוטנציאל כלכלי לאורך התוואי: באזורי הצמתים ניתן לייעד שטחים לצורך שימושים מסחריים, כגון תחנות דלק, מרכזים מסחריים ועוד. בצורה זו ניתן היה לפצות את בעלי הקרקע הן על הפקעתה והן על המטרדים הצפויים להיגרם על ידי כביש בסדר גודל כזה.
התנגדות נוספת
לאחר ששמעה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את המתנגדים, החליטה לאשר את תכניות 4585 א’ ו-ב’, וכן חלקים מתכניות ג’, ד’ ו-ה’. לגבי החלקים שלא אושרו, הורתה הוועדה לעיריית ירושלים להכין הצעה לתוואי חלופי שיפגע פחות בשכונות מזרח ירושלים ובתושביהן. עיקר השטח שלגביו הוכן תוואי חלופי עובר בשטחי שכונת ג’בל מוכבר ערב א-סוואחרה.
לקראת סוף 2007 הופקדה להתנגדויות תכנית 4585 ו’, שבאה להחליף את התכניות הקודמות שלא אושרו. התכנית החדשה מהווה שיפור ביחס לתכניות הקודמות, ופגיעתה במרקם של השכונות ובבתים פחותה.
‘במקום’ סייעה לתושבים מירושלים המזרחית בהגשת התנגדויות נקודתיות לגרסה הנוכחית, והכינה התנגדות אחת בשמה. ההתנגדות מתייחסת הן לטיעונים שנדחו על ידי הוועדה בשלב הקודם, והן לנושאים שעלו עם התוואי החדש. עיקרי הטיעונים:
-
- כביש הטבעת המזרחי, גם בגרסתו הנוכחית, נמנע מליצור מערך חיים שלם סביבו, באופן שיתרום הן למשתמשים בו והן לשכונות הסמוכות לו.
-
- תוואי הכביש אינו מזרחי מספיק: תוואי הכביש מותיר ממזרח לו מקבצי בתים ללא יכולת להכשירם וללא תקווה לשיפור מצבם.
-
- הריסות בתים מיותרות: הריסת הבתים המסומנים להריסה בתכנית אינה נחוצה לשם סלילת הכביש.
-
- גריעת שטחים משטחים המיועדים למגורים בתכנית מאושרת: לשכונת ג’בל מוכבר ערב א-סוואחרה, שרוב התוואי המוצע עובר בשטחיה, יש תכנית מתאר שבה השטחים המיועדים למגורים מצומצמים ביותר (כ-24%). אין סיבה ולא ראוי כי תכנית הכביש החדש תגרע משטחים מצומצמים אלה.
-
- הפיכת הכביש האמריקאי לציר מסחרי: כדי שציר חשוב זה, העובר בשולי השכונה, יהפוך לרחוב עירוני מסחרי, יש לבטל את השטחים לטיפול נופי ולאפשר בנייה לאורכו.
- הפקעות קרקע נרחבות: שוליים רחבים לכביש ושטחים נרחבים לשפיכת עודפי עפר מרחיבים את שטחי התכנית מעבר למינימום הנדרש ומהווים פגיעה קשה בקניין פרטי.
ההתנגדות הוגשה בסוף פברואר 2008. בנוסף להתנגדות שהגישה ‘במקום’, הוגשו 158 התנגדויות (ארבע מתוכן הוכנו בסיוע ‘במקום’).
ב-2009 התקבלו המלצות הוועדה המקומית אשר קיבלה באופן חלקי את טענות המתנגדים והציעה שינויים מינוריים בשוליי תוואי הכביש. משרד הפנים מינה חוקרת לקריאת ההתנגדויות ולכתיבת המלצת החלטה עבור הוועדה. בחמישה מפגשים במהלך 2009, שמעה החוקרת את המתנגדים. שנתיים עברו עד שביולי 2011 חזרה התוכנית לשולחן הוועדה עם המלצות חלקיות של החוקרת. המלצת החוקרת הייתה לערוך בדיקות נוספות לפני קבלת החלטה. תוצאות הבדיקות הנוספות וההמלצות שנוסחו בעקבותיהן הוצגו לוועדה המחוזית ב-11 בדצמבר 2012. במועד לא ידוע, בעתיד הקרוב, יידונו ההמלצות שוב בוועדה לשם קבלת החלטה סופית למתן תוקף.
על פי החלטות החוקרת תוואי כביש הטבעת יישאר כמתוכנן ויערכו בו שינויים נקודתיים בלבד. ואולם בנקודות רבות ניתן מענה חלקי לטענות שעלו בהתנגדויות. מסתמן כרגע, עוד לפני ההחלטה הסופית שהאפשרות להצר את רצועת הדרך במקומות מסוימים תיבדק שוב, לגבי שתי נקודות כבר הוחלט להצר את הכביש ובכך לבטל הריסת בית, יעשה מאמץ נוסף להימנע מהריסת בתים, השטחים שיועדו למילוי עודפי קרקע יוכשרו לעיבוד חקלאי וכדו’. אחד הנושאים שביקשה החוקרת לבדוק היה עניינו של בית קברות משפחתי, בשכונת אום ליסון, שכביש הטבעת איים למחוק מהקרקע. חברת מוריה, הפועלת מטעם העירייה לקידום סלילת הכביש, פעלה מול תושבי השכונה למציאת פתרון לבית הקברות. החברה הציעה להעתיק את הקברים הקיימים לשטחי הפיתוח שבשולי הכביש. הוועדה דרשה שבמקום הקבורה החדש לא יוסיפו לקבור בעתיד. עמותת במקום מייעצת לתושבים במשא ומתן. גם בסוגיה זו טרם התקבלה החלטה סופית
