במקום

רקע

הכפר הבדווי כמאנה שוכן על הר כמון שבגליל המערבי, כחמישה ק”מ דרומית – מזרחית לכרמיאל, וגובל ביישוב הקהילתי כמון ממזרח וביישוב הקהילתי מכמנים ממערב. אוכלוסיית הכפר מנתה בשנת 2000 כ- 1400 תושבים, בני שבט סועאד. הקמת הכפר לא עוגנה בתכניות, כנדרש לפי חוק התכנון והבניה, תשכ”ה-1965. בשנת 1995 החליטה הממשלה להקנות לכמה מיישובי הבדווים, ובכלל זה גם לכפר כמאנה, מעמד מוניציפלי מוכר. בעקבות זאת הכינה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז הצפון, את תכנית המתאר לכפר. הכפר בנוי על שני רכסי הר כמון, מעברו המזרחי ומעברו המערבי של פארק טבעי. בצדו הצפון-מערבי של הגוש המזרחי, ובמרחק של כ- 400 מטר ממנו, נבנתה והתפתחה שכונה חיצונית נפרדת (שכונת ג’לסה), ובמרחק של כ- 150 מטר ממערב לגוש המערבי, קרוב למדרון ההר, נבנתה והתפתחה שכונה חיצונית נפרדת נוספת (השכונה המערבית).

ההליך התכנוני
ועדת ההיגוי בחנה שתי תכניות חלופיות. תחילה היא ביכרה את החלופה שבה היישוב יתוכנן סביב הגוש המערבי ויכלול גם את שכונת ג’לסה. ואולם לאחר דיון במליאת המועצה האזורית, ולאחר שמיעת התנגדויות מצד תושבי היישוב כמון ותושבי הגוש המזרחי, החליטה המועצה האזורית כי התכנית תכלול את שני גושי ההתיישבות העיקריים (המזרחי והמערבי), כשתי אונות המחוברות ברצועה דקה, העוברת מדרום לשכונת ג’לסה. שכונת ג’לסה והשכונה המערבית לא נכללו בגבול התכנית (“הקו הכחול”). ההנחה שניצבה ביסוד התכנית היא שהשכונה המערבית ושכונת ג’לסה אינן אלא “פזורות” של תושבים שבנו את בתיהם מחוץ לשטח הכפר.

עתירה לבג”צ
בעתירה שהגישו לבג”ץ, באמצעות ארגון עדאלה, פירטו התושבים ארבע התנגדויות עקרוניות לתכנית. ראשית טענו, כי הכפר מורכב מארבעה מקבצים ולא שניים: שני הגושים המרכזיים, השכונה המערבית ושכונת ג’לסה. בכל אחד ממקבצי הבתים התרכזו (כמנהג הבדווים) בני אחת המשפחות הנמנות עם השבט. ההפרדה בין המשפחות מתחייבת מאורחותיהן השונות. ניסיון לכפות עליהן יחסי שכנות קרובים, עלול לעורר מתיחויות בין בני המשפחות. עם זאת, כל ארבעת המקבצים מהווים כפר אחד. כך, למשל, המסגד היחיד בכפר, המשרת את כל תושביו, מצוי בתחומה של השכונה המערבית, ואף בשכונת ג’לסה יש מוסדות משותפים לכל תושבי הכפר. שנית, רוב גדול מתושבי השכונה המערבית ומתושבי שכונת ג’לסה הקימו את בתיהם על אדמה שבבעלותם. עקירתם מבתיהם תהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם הקנייניות. בנוסף טענו, כי התכנית אינה מספקת פתרונות דיור סבירים לתושבים שיחויבו להתפנות מן השכונה המערבית ומשכונת ג’לסה ולהתיישב בשטח התכנית. לסיום נטען כי התכנית מותירה מיעוט לא מבוטל מתושבי כמאנה מחוץ לגבולותיה, ולפיכך אין היא מגשימה את החלטת הממשלה להעניק לכפר כמאנה מעמד חוקי מוכר. בהודעתה המשלימה של המדינה נאמר, כי בעקבות הדיון שהתקיים המגמה תהא לאפשר ככל הניתן המשך מגוריהם של ראשי המשפחות המתגוררות במבנים האמורים עד סוף חייהם. ואולם לאחר שהללו ילכו לעולמם יסומנו בתיהם כמועמדים להריסה ולא יתאפשר עוד כל שימוש בהם.

פעילות ‘במקום’

‘במקום’ נתבקשה על ידי ארגון עדאלה להגיש חוות דעת תכנונית שתגבה את העתירה בבג”ץ.

תוצאות
בג”צ קיבל את העתירה, קבע כי במסגרת הכנת התכנית יש להיוועץ עם תושבי האזור והחזיר את הנושא לעיון מחודש של ועדות התכנון.