עתירה
בעתירה לבג”ץ שהגישו ‘במקום’ ונציגי היישוב לקיה ב-27.3.2011 התבקש בית המשפט להורות על קידום לאלתר של התוכנית להרחבת העיירה הבדואית לקיה, המעוכבת זה חודשים רבים על ידי שר הפנים.
בשנת 2006 החל קידום תכנית מתאר מקומית להרחבת לקיה, אשר נועדה לתת מענה למצוקת הדיור הקשה ביישוב. מדובר בתוכנית חיונית לתושבי היישוב והאזור כולו, הסובלים ממצוקה קשה של היצע של יחידות דיור. התכנית המפורטת עברה את כל שלבי התכנון, כולל דיון בהתנגדויות, והיא כשירה לאישור סופי כבר משנת 2009, אך אישור זה מותנה בתיקון תכנית המתאר המחוזית למחוז דרום.
מנהל התכנון במשרד הפנים, הוועדה המחוזית במחוז דרום וכן כל הגורמים הנוגעים בדבר, תמכו בתיקון הדרוש שאכן הוכן, כדי לאפשר את הרחבתה של לקיה ולתת מענה לצורכי תושביה. אולם, ביוני 2010 הקפיאה המועצה הארצית את הדיון לבקשת שר הפנים, שביקש כי “יתאפשר לו לגבש את עמדתו”. מאז, ממתינה המועצה הארצית לעמדתו.
ב 27.3.11, הגישה ‘במקום’, יחד עם נציגי היישוב עתירה לבג”צ, בה התבקש בית המשפט להורות על קידום לאלתר של התכנית להרחבת העיירה.
בדיון בעתירה בבג”צ שהתקיים ב 26.10.11, קבעה השופטת חיות שאין הסבר המניח את הדעת לגבי התנהלות השר וכי למעשה הגשת העתירה היה זרז למציאת הפתרון התכנוני החלופי ולכן חייב את השר ב-10,000 NIS הוצאות משפט לטובת ‘במקום’.
