התנגדות
2002
בשנת 2000 הוגשה לוועדה המחוזית של מחוז ירושלים תכנית להקמת מגדל תצפית תיירותי על רכס ארמון הנציב. המגדל המתוכנן מיועד להתנשא לגובה 137 מטר (לא כולל אנטנות על הגג) ואמור לכלול, מלבד מרפסת תצפית, גם מסעדה, וכן שימושים מסחריים, כגון חנות מזכרות, בקומת הקרקע. לתכנית הוגשו כ- 4000 התנגדויות שונות, שבמרכזן שני טיעונים. הטיעון הראשון עסק בהשפעה השלילית הצפויה של המגדל על חייהם של תושבי הסביבה. הטיעון השני התרכז בפגיעתו של המגדל המתוכנן בנוף הטבעי והבנוי של אגן העיר העתיקה ושל קו הרקיע של ירושלים. בין הנפגעים העיקריים מהתכנית המוצעת נמצאים דיירי רחוב אבשלום חביב הסמוך לאתר, שהגישו התנגדות משלהם לתכנית. התנגדות זו נדחתה ולא ניתנה להם האפשרות להביע את עמדתם בפני ועדת המשנה להתנגדויות, אשר מחובתה לשמוע את המתנגדים, בהנחה שניתן להסתפק במדגם של תושבי השכונה. דיירי הרחוב החליטו למצות את הליכי ההתנגדות באמצעות בקשה להצגת טענותיהם בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה, ופנו ל’במקום’ לצורך קבלת סיוע בכתיבת ההתנגדות.
השפעות צפויות
‘במקום’ בחנה, בשיתוף נציגי הדיירים ברחוב אבשלום חביב, את השפעותיה הצפויות של התכנית. ראשית, המתחם המוצע להקמת המגדל גבוה בכ -16 מטר ממפלס הרחוב ובמרחק של כ – 20 מטרים ממנו. מיקום זה יאפשר למבקרים במגדל להסתכל ישירות מרחבת הכניסה אל תוך הדירות, ובמיוחד אל אלו שבקומות העליונות. בכך יש משום פגיעה קשה בפרטיות הדיירים. שנית, אתר תיירותי מרכזי מעין זה צפוי ליצור תנועה ערה של כלי רכב אליו וממנו, בכל ימות השבוע. דבר זה עלול ליצור עומסי תנועה באזור, וכן מפגעי רעש ועשן. כמו כן, קיים חשש לפלישה של מבקרים אל מגרשי החנייה של דיירי הרחוב. לסיום, בתקופת בניית האתר, שנאמדת ב – 3 שנים, צפויים התושבים לסבול ממפגעי רעש, לכלוך, זיהום אוויר ואבק. כל אלו יביאו לא רק לחוסר נוחות אלא גם לירידה משמעותית בערכי הדירות ברחוב. לדעתנו היה על הוועדה המחוזית להורות על הכנת “תסקיר השפעה על הסביבה”, כנדרש בתכניות מסדר גודל כזה. אל מול הפגיעה בתושבים היה מקום לבחון את מידת הרווח הציבורי הצפוי מהפרויקט, שהמתחם עליו הוא מתוכנן מיועד לשטח ציבורי פתוח ולבניינים לרווחת הציבור. נראה שבמקרה זה הוועדה העדיפה שיקולים יזמיים מסחריים, תוך מה שהוא לדעתנו הקצאה לא צודקת של שטחים ציבוריים.
תוצאות
יו”ר הוועדה המחוזית החליט לדחות את בקשת התושבים להציג את טענותיהם בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה, בנימוק הטכני שתאריך הגשת הבקשה חרג מלוח הזמנים הקבוע בחוק. הוועדה החליטה לדחות את ההתנגדויות שהובאו בפניה ואישרה את התכנית להקמת המגדל. זאת בנימוק שאין להימנע מהטבעת חותם פיסי באגן העיר העתיקה, אלא להפך, דווקא העובדה שכל תקופה הטביעה בו את חותמה היא שמקנה לאגן את איכויותיו. בשל מיקומו האסטרטגי וגובהו המתוכנן של המגדל, שעושים אותו בכוח לאחד מסמלי העיר ירושלים, קבעה הועדה כי ראוי לקיים תחרות אדריכלית בינלאומית לתכנונו. הליך התחרות אמור להסתיים בתוך שנתיים. האדריכל הזוכה יהיה אחראי לתכנון שיתחשב בפרטיות הדיירים. תחת מגבלות אלו החליטה הוועדה לאשר את התכנית.
