חוות דעת תכנונית
יולי 2006
מדרום לירושלים מתוכננת מערכת מכשולים מורכבת הכוללת את גדר ההפרדה, שמטרתה למנוע חדירת מפגעים לשטח ישראל, ובנוסף מרחב חסר תקדים בהיקפו, שאמור לשמש כ’הגנה מרחבית’ על אזור הכולל את גוש-עציון, העיר בית”ר עלית, וכל הדרכים מהם ואליהם. מתכנני הגדר קושרים את תוואי מכשול ההפרדה, הממוקם סמוך לקו הירוק לאורך כ-17 ק”מ, עם גדר נוספת באורך של כ-41 ק”מ. כך נוצרת מובלעת מרחבית-תפקודית בשטח של 70,000 דונם, שרק 10% מתוכה הוא שטח בנוי של ההתנחלויות.
הביטוי הפיזי של תוואי הגדר באזור זה מקבע מגבלות שחלות על הפלסטינים זה שנים אחדות, וקוטע, מבחינת שימוש ונגישות, את רצף הכבישים המשמשים את הפלסטינים בהגעה למקורות פרנסה, לשירותים חיוניים ולקיום שיגרת חיים סבירה. תושבי הכפרים עתרו לבג”צ באמצעות עו”ד גיאת נאסר בבקשה לשנות את התוואי המוצע. ‘במקום’ התבקשה להתייחס לסוגייה, ולנסח חוות-דעת מומחה.
חוות דעת תכנונית
בהתייחס לתנאי השטח, למיפויים טופוגרפיים, גאוגרפיים, ונתונים נוספים, חוות הדעת בודקת את השלכותיו התכנוניות של התוואי על המרחב הסגור שנוצר בעטיו. עבור האוכלוסייה הפלסטינית במובלעת, תוואי הגדר מקבע מצב מרחבי-תפקודי הקיים מאז ספטמבר 2000, שביטויו הוא בהגבלת הנגישות וחופש התנועה, והשלכותיו הן על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. הכפרים הפלסטינים מופרדים זה מזה, אך גם מן הכפרים והערים הנמצאים מחוץ לגדר.
הכפר ג’בעה, למשל, תלוי בעיר המחוז בית-לחם, שנמצאת מחוץ למובלעת. מרחק של עשרות בודדות של קילומטרים בינו לבין מוסדות ציבור ובית-החולים בבית-לחם, הופך באחת למסע מייגע ומשפיל במסלול ארוך, דרך מעברים תת-קרקעיים, מחסומים ובידוקים.
חוות הדעת בוחנת גם את השלכותיו התכנוניות של התוואי על היישובים הפלסטינים מחוץ למובלעת. כך למשל, כפרים חקלאיים שנתח ניכר מאדמותיהם, מקור פרנסתם העיקרי, יכונס לתוך המובלעת. המעבר לאדמות אלו, גם אם אפשרי, הוא רק דרך מחסום. העיר בית-לחם תהפוך מעיר מחוז מרכזית לעיר גבול, צמודה לחומה המפרידה בינה לבין המרחב הטבעי והתפקודי שלה.
בטווח הרחוק, התוואי המוצע הוא בעל השלכות מכריעות נוספות על היישובים משני צדיו: יכולת ההתפתחות שלהם תיפגע אנושות, יצומצמו מרחבי המחיה וכן ייפגע מערך התנועה, ואיתו הקשרים הבין-יישוביים במרחב. למגבלות אלה השלכות חברתיות וכלכליות הרסניות, שבחלקן ניכרות כבר עתה.
תוצאות
ב 26.7.06 נערך דיון בבג”צ בהרכב מורחב של 7 שופטים. בסופו הוצא צו על תנאי, בו המדינה מתבקשת לנמק בכתב מדוע לא ייפסל התוואי באזור זה, ומדוע לא יבוטלו צווי התפיסה הרלוונטיים.
