עדכון 2023
בתום מאבק של למעלה מעשור, תושבים במזרח ירושלים הצליחו להקטין משמעותית תכנית להקמת מפעל הטמנה בקרבת אזור מגורים במזרח העיר. התכנית מיועדת להקמת מטמנת עודפי עפר במעלה נחל אוג במזרח ירושלים, והיקפה קטן מההיקף שנקבע בתכנית המקורית ובגרסאות מאוחרות שלה. התכנית הופקדה לאחרונה על ידי רשויות התכנון בירושלים לצורך המשך קידומה.
לפי התכנית החדשה, שטח המטמנה יתפרס על 109 דונם בלבד, שהם רבע מהשטח שיועד לה בגרסה הקודמת של התכנית מ-2022 וכחמישית מהתכנית המקורית מ-2012 שאז השתרעה על כ-520 דונם. בנוסף, נפח ההטמנה יעמוד בתכנית החדשה על 350 אלף מ”ק בלבד, ואלה המהווים 4-7% מנפח ההטמנה שתוכנן בגרסאות הקודמות, שעמד על 5-8 מליון מ”ק.
במקורה, התכנית הקיפה ואדי פתוח שגבל בשטח בנוי של מספר שכונות פלסטיניות במזרח ירושלים, ביניהן עיסאוויה, ענאתא וראס שחאדה. היא סמוכה למחנה הפליטים שועפאט ולראס ח’מיס שבכולן יחד חיים עשרות אלפי תושבים. בסמוך לה נמצאת גם שכונת הגבעה הצרפתית. התכנית נועדה לאפשר הקמת מטמנת ענק לעודפי עפר שישונעו למקום במשאיות מכל רחבי ירושלים. היא הציעה לסתום את אפיק נחל אוג עילי בעודפי עפר ולהפוך את ערוץ הנחל לגבעה. לפי התכנית המקורית, ההטמנה אמורה הייתה להימשך לאורך כ-20 שנה ובמרחק מטרים ספורים מבתי מגורים מאוכלסים. כדי לאפשר את מימושה סימנה התכנית להריסה למעלה מ-70 מבנים ובהם מבני מגורים מאוכלסים. הקרקע שנכללה בתכנית היא ברובה בבעלות פרטית.
עם פרסום התכנית המקורית, פנו בעלי הקרקע משכונות עיסאויה, ענתא, ראס שחאדה לעמותת ‘במקום – מתכננים למען זכויות תכנון’ כדי שתייצג אותם בהליכים התכנוניים מול רשויות התכנון. כבר בדיונים הראשונים על התכנית ב-2012 טענה עמותת ‘במקום’ כי אתר הטמנה לעודפי עפר של פרויקטי פיתוח לאוכלוסיית ישראל לא צריך להיות מעבר לקו הירוק בירושלים המזרחית שבה הפיתוח מועט ומוגבל ולכן גם כמעט לא מייצר עודפי עפר. לטענת העמותה, המקום נבחר משיקולים לא ענייניים מתוך הנחה שאוכלוסייה מוחלשת לא תתנגד או שאפשר יהיה להתעלם מהתנגדותה.
העוול שבתכנית היה גם סביבתי. התכנית הציעה התערבות נועזת בסדרי בראשית באמצעות מילוי אפיק הנחל והפיכת הטופוגרפיה הטבעית מוואדי עמוק להר. למקדמי התכנית היו הזדמנויות רבות לאורך השנים לחזור בהם מהמהלך הפוגעני. אך הם התעקשו לקדם אותה תוך שהם מתעלמים מסוגיות סביבתיות ובריאותיות כמו גם מתכניות ארציות שלא אפשרו למעשה הקמת מטמנה בתוך אפיק הנחל. הם התעלמו מבעלי הקרקע הפלסטיניים ומקהילה בדואית קטנה שמתגוררת במקום ואיימו להרוס את בתיה ולסלקה. התכנית אמנם לא בוטלה לחלוטין, אלא הופקדה בגרסה מצומצמת מאוד לפי סעיף 106ב. אך היא קטנה ולא כוללת את רוב הפגיעה שתוארה לעיל.
למרות שהדברים היו ברורים וידועים כבר בתחילת הדרך התכנית קודמה במשך למעלה מעשור ועל הכנתה בוזבזו כספי ציבור רבים לצורך מימון עבודת צוותי תכנון, מוסדות התכנון ועדות ערר ויועצים ומומחים שונים.
עדכון 2015
עיריית ירושלים פועלת, בניגוד לתכניות קיימות ובניגוד לנהלים מקובלים, לשם אישור תכנית שעלולה לפגוע בלמעלה מ-80,000 תושבי השכונות עיסאוויה, ענאתא, מחנה הפליטים שועפאת והגבעה הצרפתית. משמעות הקמת אתר ההטמנה בין שכונות מגורים היא כהקמת מפעל רועש ומזהם. “מפעל המטמנה” עתיד לפעול כעשרים שנה שבהם יסבלו תושבי השכונות מרעש תמידי, אבק ותנועה מוגברת של משאיות.
עמותת ‘במקום’, הגישה ערר לתכנית מתאר מקומית “13900: אתר להטמנת פסולת אינרטית וטיפול בפסולת יבשה וביצוע שיקום נופי ופארק מעליו“. בשם תושבי השכונות הפלסטיניות הסמוכות לאתר המתוכנן.
תכנית המטמנה בעייתית ממספר רב של סיבות – זיהום אויר ומים, פגיעה בשטחי התרחבות, סתירה לתכניות מתאר ארציות ומחוזיות, עלות ציבורית גבוהה ביותר ועוד. לצד כל אלו, אישור תכנית 13900, יהווה חוליה נוספת ביצירת טבעת חנק תכנונית שתחסום כל אפשרות עתידית משמעותית לפיתוחה של שכונת עיסאוויה ופגיעה קשה ומתמשכת בזכויות האדם הבסיסיות של תושביה, לרבות הזכות לקורת גג ולשירותים ציבוריים נאותים שוהכרה בפסיקה כזכות יסוד!
לא מדובר כאן במקרה רגיל שבו אוכלוסייה הנהנית מתנופת פיתוח צריכה לספוג גם את הצדדים הפחות יפים של אותו פיתוח (קרי, את עודפי העפר שלה). נהפוך-הוא, כאן מדובר בשכונות מוחלשות הסובלות מתת פיתוח ושפונקציות ציבוריות נחוצות כגון, בתי ספר, מרפאות, כבישים ומדרכות, חסרות בהן. לא סביר לדרוש דווקא מאוכלוסייה זו לספוג את הלכלוכים שתנופת הפיתוח במערב העיר מייצרת.
אדריכלית אפרת כהן-בר, רכזת תחום ירושלים המזרחית בעמותת ‘במקום’: “בחירת ערוץ נחל אוג, הצמוד לעיסאוויה, עבור המטמנה היא נדבך נוסף בהצרת מרחב המחייה של תושבי השכונה, הסובלים כבר היום מצפיפות רבה וחוסר במבני ציבור ושטחים ירוקים. דווקא בעת הזו, בשעה שכולנו חווים על בשרנו את תוצאותיה של אפליה מתמשכת, ראוי הוא לבטל את התכנית ולהעבירה אל מקום שלא יפגע באיש”.
הדיון יערך בוועדת ערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה, במשרד הפנים, רחוב קפלן 2, ירושלים, ביום חמישי הקרוב, 22.10.2015, בשעה 09:30
כתבתו של איתי דודי בערוץ הראשון 8.12.15
עדכון 2014
ועדת משנה של הועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים קיימה אתמול דיון בהתנגדויות לתכנית להקמת מטמנת פסולת אזורית בנחל אוג. התכנית, המשתרעת על שטח של כ – 520 דונם, מציעה למלא את החלק העליון של אפיק הנחל בעודפי עפר מאתרי בנייה מרחבי ירושלים תוך שינוי תוואי הנחל מעמק לגבעה. עמותת ‘במקום- מתכננים למען זכויות תכנון’, בשיתוף עם תושבי שכונות עיסאוויה, ענתא ושועפט הציגו בדיון את התנגדותם לתכנית. לטענתם, התכנית תוביל לשינוי קיצוני של פני השטח, קו פרשת המים והסדרי הניקוז בהר ותפגע באופן קיצוני וחמור בזכויותיהם של תושבי השכונות הסמוכות.
אדר’ אפרת כהן-בר מ’במקום’: “תכנית כזאת פשוט לא הייתה יכולה לקום בין שתי שכונות יהודיות בירושלים. בניגוד לכל התנאים ובהתעלמות מהחלופות העדיפות, למרות הדירוג הנמוך שהיא מקבלת, למרות הקרבה לבתי תושבים. התוכנית הזאת זועקת לשמים”.
האני עיסאווי, תושב עיסאוויה: “בעיסאוויה חיים כיום כ- 16 אלף תושבים. הפתרון לבעיות הפסולת של כל ירושלים לא יכול להיות על חשבון השכונות. לפני זמן קצר היינו באותו אולם מול אותה ועדה בדיון על הקמת גן לאומי מורדות הר הצופים. אני רוצה לשאול אתכם – איפה כל הטענות על ההגנה על הטבע? אנחנו מדברים על מרחק של בקושי שני קילומטר מאותו אזור. זה אותם הזוחלים, אותן מערות הקבורה הרומיות, אותן אבנים אותם צמחים. איפה ההגנה על הטבע עכשיו?”
בין הטענות שהעלו המתנגדים בוועדה:
- במרחק של 0 עד 50 מטרים מגבולות התוכנית נמצאים בתי מגורים בשועפט, ענתא ועיסאוויה. לפי הוראות התוכנית, הטמנת עודפי העפר במקום תיעשה בכל יום מ-6:00 בבוקר עד 22:00 בערב, במשך כ-20 שנה. בדרך הגישה למטמנה, העוברת דרך שכונת ראס ח’מיס בשועפט, צפויות לעבור כ- 168 משאיות ביממה, במקרים מסוימים במרחק של 0-5 מטרים ממבני מגורים ומסחר.
- מתחם המטמנה יכלול גם מתקני טיפול בפסולת בניין ובפסולת יבשה, כולל גריסה. עם זאת, ההערכות הנוגעות להשלכות הסביבתיות, לרמות הרעש ולזיהום האוויר בתכנית מבוססות על נתונים ישנים ובלתי מעודכנים.
- משמעות התכנית היא ניצול עתודות הקרקע האחרונות להרחבת עיסאוויה. בשילוב עם התכנית להקמת הגן הלאומי מורדות הר הצופים מדרום, תיווצר ‘טבעת חנק’ תכנונית סביב השכונה שתחסום כל אפשרות עתידית לפיתוח משמעותי שלה. בעיסאוויה מתגוררים כ-15,500 בני אדם, שסובלים מצפיפות גבוהה וממחסור כרוני בפתרונות דיור ובשטחים ציבוריים. שכונת ראס ח’מיס בשועפט, שבה מתגוררים כ-30,000 תושבים, סובלת אף היא ממצוקה תכנונית קשה.
- לטענת המתנגדים, התכנית מקודמת תוך סתירה לתכניות אזוריות “גבוהות” ממנה במדרג התכנוני. בין היתר, לא ניתן לתכנית אישור של מנהל רשות המים הנדרשת על פי חוק הניקוז, לא הוכן תסקיר השפעה על הסביבה הנדרש בתכניות לפסולת מוצקה ולא נענו התנאים בהפקדת תכנית לאזור נחל, הכוללים שימור הנחל ובתי הגידול בו. בנוסף, לא ניתנה חוות דעת הידרולוגית הנדרשת לתכנית כבר בשלבי התכנון הראשוני במקרים בהם עלול להיווצר זיהום מי תהום.
