נייר מדיניות
מרץ 2008
מעורבות הציבור בהליכי התכנון בישראל – נייר מדיניות של ‘במקום’ והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, כחלק מפרויקט זכויות תכנון. מטרתו של נייר המדיניות היא להציע דרכים לשיפור והרחבה של המסגרות והכלים הקיימים בישראל, על מנת לאפשר השתתפות איכותית ואפקטיבית יותר של הציבור בהליכי התכנון. המסמך מתמקד בפרוצדורות ובמנגנונים של מעורבות הציבור בתכנון, בשאלת עיגונם בחקיקה, בפסיקה ובנהלים, ובמידת יישומם, הלכה למעשה. כמו כן, נסקרות במסמך מתכונות נוספות של השתתפות הציבור, הקיימות בארץ ובמדינות אחרות בעולם.
המושג שיתוף הציבור בתכנון, פירושו תהליך בו כל הצדדים המושפעים מהתכנון – יחידים, קהילות או גופים חוץ ממשלתיים – לוקחים חלק בקבלת החלטות הנוגעות לתכנון המרחב שבו הם חיים ופועלים. משמעותו של מושג זה היא, אם כן, הידברות במהלך התכנון בין הרשויות ומוסדות התכנון ובין המשתתפים הלא-ממשלתיים, לא רק באמצעות נציגות פוליטית נבחרת, אלא במישרין. ברמה הערכית, חשיבותו של שיתוף הציבור בכך שהוא מתבסס על עקרונות דמוקרטיים של השתתפות ושקיפות בקבלת ההחלטות. ברמה המעשית, סביר להניח כי תכנית בה ישותף הציבור תיתן מענה טוב יותר לצרכים של אלה שהתכנון מתייחס אליהם, היא תצמצם התנגדויות ותבנה הסכמות.
במדינות המפותחות, ובמידה פחותה – גם בישראל, תהליך של שיתוף הציבור מכיל כלים ומנגנונים מגוונים אשר נועדו לאפשר אופנים שונים של השתתפות בתכנון, בהתאם לאופיים של הציבור או הקהילה הרלבנטיים, על מנת להבטיח את השפעתם המרבית על התוצר התכנוני הנוגע אליהם. מנגנונים אלה מהווים אפוא חלק בלתי נפרד משיתוף הציבור וכוללים את המרכיבים הבאים: יידוע ומתן מידע, ייצוג וארגון, היוועצות על מרכיביה, הגשת התנגדויות וייזום תוכניות על ידי תושבים.
