עתירה
יוני 2009
עו”ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בתל אביב, בשם שלושה ארגונים – ‘במקום’, שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, וכן בשם 25 תושבי יפו יהודים וערבים הפעילים בקואליציית הארגונים והוועדות היפואים להגנה על הזכות לדיור.
בעתירה התבקש בית המשפט להורות למינהל מקרקעי ישראל שלא להחכיר לחברת ‘באמונה’ מגרש במתחם שוק האתרוג בשכונת עג’מי ביפו, כל עוד היא מסרבת למכור את הדירות שתבנה במגרש בצורה שוויונית וללא אפליה, ואם הוחכר המגרש – לקבוע כי חוזה החכירה בטל. חברת ‘באמונה’ משווקת את הדירות לציבור הדתי לאומי בלבד, והצהירה בעת ההתמודדות על המכרז כי הן לא יימכרו לערבים. מינהל מקרקעי ישראל סירב לפסול את התמודדות החברה במכרז, למרות פנייתה של האגודה לזכויות האזרח. כמו כן, סירב המינהל לבקשתה של עיריית תל אביב שלא לשווק את המגרשים במתחם האתרוג, מכיוון שמן הראוי לייעד אותם לפתרון מצוקת הדיור של תושבי השכונות באזור.
עיקרי העתירה
בעתירה הועלו מספר טיעונים, ובראשם הפגיעה בזכות השוויון:
מינהל מקרקעי ישראל הינו הגוף שבתחום אחריותו וסמכותו להחליט על ייעוד מתחם מגורים לסקטור מסוים, והוא מחויב לשמור על איזון בין זכויות אדם לבין אינטרסים ציבוריים. המינהל אינו רשאי להעביר סמכות זו ליזם פרטי, שיקבע על דעת עצמו מי יוכל להתגורר במתחם ומי לא.
סירובו של המינהל לבקשת עיריית תל אביב יפו שלא להחכיר מגרשים במתחם האתרוג, עומד בסתירה להתחייבותו מ-1995, אשר עוגנה בפסק דין של בית המשפט המחוזי, לספק 400 פתרונות דיור לתושבים ערבים זכאים. בפועל סיפק המינהל מאז רק כמה עשרות יחידות דיור.
החלטת מינהל מקרקעי ישראל להחכיר את המגרש ליזם המתבטא בצורה גזענית כנגד התושבים הערבים ביפו היא בלתי סבירה.
תוצאות
שופט בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, יהודה זפט, החליט למחוק את העתירה על הסף מסיבות טכניות. ביולי 2009, הגישה האגודה לזכויות האזרח ערעור לבית המשפט העליון נגד מחיקת העתירה ובקשה למתן צו ביניים.
השופטת איילה פרוקצ’יה הורתה למינהל מקרקעי ישראל להימנע מלהעביר לחברת ‘באמונה’ את הזכויות במגרש, או לחילופין, במידה שכבר הועברו הזכויות, אסרה על חברת ‘באמונה’ להתחיל בפעולות כלשהן למימוש זכויות החכירה במגרש עד לקבלת החלטה אחרת בעניין.
בדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים סרב השופט יהודה זפט, שמחק את העתירה בפעם הראשונה, לבקשת העותרים לפסול את עצמו מלדון בתיק, ובפברואר 2010, דחה את העתירה.
במרץ 2010 הוגש ערעור נוסף לבית המשפט העליון.
בנובמבר 2011 דחה בית המשפט העליון את העתירה ואיפשר לחברת ‘באמונה’ למכור דירות ליהודים בלבד.
