רקע
ההכרה בכפרים הבדווים הבלתי מוכרים בנגב ותביעות הבעלות על הקרקע הם לב הוויכוח שבין האוכלוסייה הבדווית בנגב לבין המדינה. במשך השנים הוקמו ופעלו עשרות ועדות וצוותים שבחנו את שתי הסוגיות, מבלי שהמלצותיהם הביאו לפתרון הוגן ומוסכם. בעקבות לחץ ציבורי הציע שר הבינוי והשיכון, מר מאיר שטרית, למנות ועדה נוספת אשר תגבש מדיניות להתמודדות עם נושא ההכרה ונושא תביעות הבעלות על הקרקע.
על רקע זה החליטה הממשלה באוקטובר 2007 על מינוי הוועדה הציבורית להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג. הוועדה החלה את עבודתה בינואר 2008, והוטל עליה להגיש את המלצותיה לשר הבינוי והשיכון בתוך שישה חודשים. בוועדה שבעה חברים – נציגי משרדי ממשלה, נציגי ציבור ושני נציגים של המגזר הבדווי שאין להם תביעות בעלות על קרקע. הוועדה נועדה להתוות עקרונות לפתרון עבור היישובים בלתי מוכרים, ולקבוע גובה פיצויים והסדרים להקצאת קרקע חלופית ביחס לתביעות הבעלות. הוועדה התבקשה להציע לוח זמנים לביצוע ההסדרים, ושינויי חקיקה במידת הצורך. מסקנותיה ישמשו בסיס לעבודתה של הרשות הביצועית להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, בראשות ניצב בדימוס יהודה בכר, אשר הוקמה במקביל לוועדה ונועדה להשלים את עבודתה בתוך חמש שנים.
הוועדה קיימה דיונים פתוחים לציבור וערכה מספר סיורים בשטח. לפני הוועדה הופיעו נציגי הכפרים הלא מוכרים בנגב, אישי ציבור, נציגי עמותות וארגונים חברתיים, נציגי ממשלה, חוקרים ומומחים מקרב האקדמיה.
‘במקום’ הופיעה לפני הוועדה ב-21.2.08, והציגה את עמדתה ביחס לעקרונות המנחים למתן פתרונות יישוב לאוכלוסייה הבדווית בנגב: יש להכיר הכרה מלאה בכל הכפרים הבדווים בנגב במיקומם הנוכחי, להתחשב במבנה הפיזי והחברתי הקיים בכל יישוב כתשתית לתכנונו, ולהכיר בזכויותיהם הקנייניות ההיסטוריות של התושבים הבדווים על הקרקע. נסקרו האמצעים המעשיים ליישום העקרונות המנחים הללו, והוצגה המורכבות התכנונית הנובעת מתביעות בעלות על קרקע בתחומי העיירות. מיקום הכפרים במרחב הוצג על גבי מפות, והודגשה האפליה באי מתן הכרה לכפרים בדווים שאינם נבדלים מבחינה תכנונית ותפקודית מיישובים יהודיים באזור.
עמדת במקום לוועדת גולדברג, PDF
המלצות הוועדה
ב-11.12.08 הגישה הוועדה לשר הבינוי והשיכון, מר זאב בוים, דו”ח הכולל את מסקנותיה והמלצותיה. עיקרי ההמלצות הם:
-
- ליצור, באמצעות חקיקה, מסלול תכנוני מוגבל בזמן ובמרחב גאוגרפי, שיאפשר יישום של המלצות הוועדה בפרק זמן קצר.
-
- להקים ועדת תכנון ייחודית להסדרת התיישבות הבדווים בנגב, ליד הוועדה המחוזית דרום.
-
- להכיר בחלק מהכפרים הלא מוכרים בהתאם לסף מינימלי של מספר תושבים, ולשלבם ככל הניתן במערך היישובים הקיים.
-
- לאפשר לתושבי כפרים לא מוכרים לבקש להעתיק את הכפר למיקום מוגדר בנגב הצפוני, וכן לאפשר להם לבחור את צורת ההתיישבות המועדפת עליהם במיקום החדש.
-
- להכיר חלקית בזכות הבעלות של הבדווים על הקרקעות, ולפצות אותם בתמורה כספית על יתר הקרקעות.
-
- להגדיר מבנים שנבנו ללא היתר טרם הקמתה של הוועדה, אשר מצויים בתחום תכנית תקפה, כמבנים “אפורים”, בתנאי שאינם פוגעים ביישום התכנית או בתשתיות. הגדרה זו תכשיר אותם, ותאפשר לחברם לתשתיות באופן חוקי.
- לאכוף בנחישות את החוק ביחס להריסת מבנים שנבנו ללא היתר לאחר הקמת הוועדה.
תגובת ‘במקום’ לדוח הוועדה
בהודעה לעיתונות שפרסמו ‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח מיד עם פרסום המלצות ועדת גולדברג, הביעו הארגונים תקווה כי המלצות הוועדה יעזרו לסיים את המדיניות הפסולה של נישול, פינוי בכפייה ופגיעה בזכויותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים. עם זאת, התריעו הארגונים כי ללא תיקון של תכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע (תמ”מ/23/14/4), החוסמת את ההכרה בחלק ניכר מהכפרים, המלצות הוועדה לא יוכלו להוות בשורה אמיתית. שני הארגונים קראו לממשלה:
-
- לאמץ את החלטות הוועדה ולקיים תהליך מואץ של הכנת תכניות מתאר בשיתוף התושבים, במטרה לאפשר לכפרים פיתוח ראוי.
-
- להקפיא לאלתר הוצאת צווי הריסה או ביצועם, עד שתתבהר התמונה התכנונית.
-
- למצוא פתרון לטווח הזמן המיידי, עוד לפני אישור התכניות השונות, אשר ייתן מענה של בנייה חדשה לצרכים המשתנים של האוכלוסייה.
-
- לספק בדחיפות לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים שירותים בסיסיים כגון חינוך, בריאות, דרכים ותשתיות מודרניות.
- למרות ההליך המקוצר המוצע, לדאוג להכנת תכניות ראויות בנות יישום, שלא יפגעו באפשרויות הפיתוח העתידיות של הכפרים ולא יחזרו על טעויות העבר.
ב-18.1.09 הגישה ‘במקום’ לשר הבינוי והשיכון, לשר הפנים, לראש הרשות להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב ולראש מינהל התכנון במשרד הפנים מסמך המפרט את הערותיה לדוח הוועדה. עיקרי ההמלצות הם:
-
- ליצור דיאלוג ישיר עם בעלי התביעות כדי להגיע לפתרונות מוסכמים ולא כפויים.
-
- לבטל את המגבלה ביחס לשטח בו ניתן לקבל קרקע חלופית בגין התביעות הקיימות.
-
- להכיר בכל הכפרים הבדוום הקיימים תוך קבלת ההתנגדויות שהוגשו לתכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע (תמ”מ/23/14/4).
-
- לקבוע אמות מידה אובייקטיביות ואוניברסליות להגדרת יישוב, לא רק יישוב בדווי, ולבחון בעזרתן את הכפרים הבדווים הקיימים.
-
- להקפיד על איכות התכניות בהן תדון הוולת”ב, כדי להימנע מליקויים שעלולים להיגרם עקב ההליך המזורז המוצע.
-
- מציאת פתרונות בנייה לטווח הזמן המיידי, כדי לתת פתרונות דיור הולמים לזוגות צעירים עד לאישור תכניות ברמה מפורטת.
- לשתף את האוכלוסייה בכל תהליך קבלת ההחלטות.
