במקום

רקע

עמק הצבאים, הידוע גם בשם עמק פרי הר, הוא שטח פתוח בגודל 227 דונם בלב ירושלים, הגובל בשכונת גבעת מרדכי מצפון, כביש הרצוג ושכונת קטמון ה’ מדרום מזרח וכביש 4 (כביש בגין) ממערב. כינויו של העמק – על שם עדר צבאים שחי בו. שטח העמק הוא בבעלות המדינה שהחכירה אותו בעבר לקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה, שעשו בו שימוש לעיבוד מטעי תפוחים ודובדבנים עד לתחילת שנות השמונים. בסוף שנות התשעים גובשה תכנית 4967 המייעדת את שטח העמק למגדלי מגורים, מסחר, תעשייה ושטחי ציבור. תכנית זו זכתה לתמיכת הקיבוצים ולתמיכתו של ראש העיר דאז.

מאבק חברתי

אל מול הכוחות היזמיים קמה תנועה ציבורית רחבה ששמה לה למטרה לשמר את העמק כשטח ציבורי פתוח עבור תושבי ירושלים בכלל ותושבי השכונות הסמוכות בפרט. בוועד הפעולה של עמק הצבאים חברים מספר רב של ארגונים חברתיים וסביבתיים, יחד עם נציגי השכונות הסמוכות ותושבי העיר. ‘במקום’ פעלה במסגרת זו כסמכות מקצועית בנושאי תכנון. במארס 2001 הוגשה התנגדות לתכנית, שעיקרה ערעור טענת היזמים כאילו הפרוייקט המתוכנן משאיר את רוב המתחם כשטח ציבור פתוח (שצ”פ). למעשה, פרויקט הבנייה והתשתיות הנלוות לו משתרעים, על פי התכנית שהוצעה, על 100 דונם, ויתרת השטח משרתת אך ורק את דיירי הפרוייקט ולא את כלל הציבור. חלק מהשטחים שנשארו פתוחים יהיו מצומצמים ומנותקים, ולמעשה בלתי ניתנים לניצול אפקטיבי. באופן כללי, השטח הציבורי הפתוח המוצע בתכנית לא ענה על המכסה המינימלית לשטחים פתוחים, לא ברמה השכונתית ולא ברמה הכלל עירונית.

ניצחון חשוב

ועדת המשנה להתנגדויות קבעה בהחלטתה מיוני 2002 כי עמק פתוח הוא אחד הגורמים שיכפרו על הצפיפות, הרעש וזיהום האוויר בעיר, והוא מהווה יתרון אורבני כבד משקל במאזן היתרונות והחסרונות של מגורים בעיר. כן קבעה הועדה כי “רק שמירה על שטחי ציבור פתוחים גדולים, נרחבים, אם אף בחלקם מוזנחים, רק היא תאפשר לנו להוסיף ולאשר תכניות בניה צפופה ואינטנסיבית במרכז העיר ובשכונות הסמוכות השונות”. בכך קיבלה הועדה את העמדה המובעת בהתנגדות. בהחלטה מאוחרת יותר, מאוקטובר 2002, מצהירה הועדה המחוזית כי היא “תשקול בחיוב תכנית שעיקרה פיתוח מירב השטח כפארק טבע עירוני וכפארק אינטנסיבי בשילוב אפשרי עם מבני ציבור, הכל לטובת הציבור”. כמו כן נקבע כי לצד הפארק, לאורך כביש מס’ 4, תיועד רצועה לפיתוח ובינוי אינטנסיבי. לאור החלטות הועדה המחוזית הוחלט שאין להסתפק בדחיית תכנית הבנייה אלא נחוץ לפעול לתכנון העמק. לשם כך הוקם במסגרת ועד הפעולה צוות לתכנון העמק כשטח ציבורי פתוח. הצוות כולל נציגי ארגונים ותושבי שכונות הסמוכות לעמק.

תכנון מסוג חדש

צוות התכנון, ו’במקום’ בתוכו, החל לפעול בחודש יולי 2002, מתוך תפיסה של שיתוף הציבור בתכנון העמק, תפיסה ששותפה לה גם מתכננת מחוז ירושלים, הגב’ בינת שוורץ. השלב הראשון בעבודת הצוות כלל סדרה של מפגשי רקע להעמקת הידע הנחוץ בתהליך התכנון. הנושאים שנבחנו הם הכרת העמק וערכיו (חי, צומח, ארכיאולוגיה ונוף); שטחים ציבוריים פתוחים בערים (סוגים ותקנים); ההיסטוריה התכנונית של ירושלים ביחס למערכת העמקים; תכנון שטחים פתוחים טבעיים בערים בעולם; השתתפות הציבור בתכנון ותכנון עם אוכלוסיות שונות, בהתאם לצרכיהן. השלב השני התרכז בהליך הציבורי, וכלל סדנת תכנון בת ארבעה מפגשים עבור תושבי השכונות הסמוכות לעמק, מפגשים שכונתיים וכנס עירוני. מטרות הסדנה: הגברת המעורבות של תושבי השכונות בתהליכי התכנון בעיר. העמקת מודעות התושבים למכלול השיקולים המשפיעים על התכנון. הגדרת הצרכים של התושבים ביחס לשטחים הפתוחים הנמצאים בקרבת מגוריהם. זיהוי הקונפליקטים בין הצרכים התכנוניים שהוגדרו על ידי התושבים לבין ההנחות התכנוניות של הממסד, והצעת פתרונות אפשריים. בשלב הראשון חולקו משתתפי הסדנה לקבוצות דיון שבהן גיבשו את החזון שלהם עבור העמק. בשלב הבא נפגשו כל משתתפי הסדנה, וכל קבוצה הציגה מסקנות וחלופות תכנוניות. לבסוף גובשו שלוש חלופות המייצגות את עמדת הקבוצות השונות: חלופה א’ – פארק טבעי: שטח נרחב של טבע עירוני עם מעט פיתוח אינטנסיבי של פארק מפותח בשוליים. חלופה ב’ – פארק טבעי מפותח: שטח ציבורי פתוח לפיתוח אינטנסיבי, מרכז מבקרים, בית קפה, שבילי הליכה או אופניים, גן ילדים, חנייה. חלופה ג’ – פארק מפותח: מרכז מבקרים, מתנ”ס, מוסדות ציבור וחינוך, מרכז אומניות, בתי קפה, שבילי הליכה ואופניים, טיילת, חנייה. תהליך סדנת התכנון והחלופות שגובשו הוצגו בסדרה של מפגשים שכונתיים. התהליך לווה בפרסום בעיתונות ובהפצת עלונים בשכונות. בעקבות הסדנה התקיימו מספר מפגשים שכונתיים, תחילה בשכונת רסקו ולאחר מכן בשכונות ניות, גבעת מרדכי וקטמונים. המשתתפים במפגשים השכונתיים נתנו משוב לכל אחת מחלופות התכנון שהוצגו באמצעות דף הערכה, שכלל שאלות ברמת הצרכים האישיים, השכונתיים והאזוריים. תהליך זהה נעשה גם במסגרת כנס בנושא טבע עירוני. החלופה המועדפת על התושבים היתה פארק טבעי מפותח חלקית (שילוב בין חלופות א’ וב’). את ממצאי ההליך הציבורי הציג ועד הפעולה של העמק בפני צוות התכנון שהוקם על ידי מתכננת המחוז, שכלל את נציגי עיריית ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות. מתכננת המחוז הציגה את עמדת לשכת התכנון. התרשמנו כי תגובת צוות התכנון של מתכננת המחוז לעמדת ועד הפעולה, הייתה חיובית. סוכם כי ועד הפעולה ימשיך בפעילותו לגיבוש תכנית לעמק.

תוצאות

ועד הפעולה קיים תהליך של תכנון מפורט לעמק, על בסיס החלופה שנבחרה על ידי התושבים. בשלב זה אנו עורכים סקר משאבים, במטרה לזהות ולתעד את המציאות בעמק. נבחנים הימצאותם ומיקומם של שבילים, דרכי גישה, כניסות, מתחמים, נגישות לבעלי צרכים מיוחדים, יחידות משנה והגדרת שולי העמק, מרכזי פעילות, נקודות ציון ופרוזדורי ראיה, זואולוגיה ובוטניקה. הללו מרוכזים בדרך של מיפוי ממוחשב בשכבות, לצורך תכנון מפורט.