במקום

עקרונות

אוגוסט 2011

אופן חלוקת משאבי הקרקע ומדיניות התכנון קובעים במידה רבה תנאי חיים ומרחב הזדמנויות לאוכלוסיות וקהילות שונות. תכנון חברתי מעמיד את האדם והקהילה במרכז, הוא מבוסס על ומותאם לצורכיהם החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והסביבתיים.

תכנון חברתי איכותי ייתן מענה לצרכים של קבוצות מוחלשות ויקדם שוויון ושוויון הזדמנויות במרחב לאוכלוסיות אלה.

תכנון שאינו ממוקד במטרות של שוויון וצדק מעמיק פערים חברתיים, מגביל או מונע נגישות למוסדות ציבור, לתשתיות בסיסיות למקורות תעסוקה, למרחבים פתוחים ועוד.

בפועל: הממשלה והרשויות המקומיות מכירות בבעיות הקיימות במערכת התכנון ובכוחה לגבש מדיניות תכנון אשר משפיעה על קידום או התעלמות מעקרונות של צדק מרחבי. המערכת התכנונית הקיימת והרפורמה התכנונית המוצעת אין בהן מספיק בכדי להבטיח עקרונות של צדק מרחבי בתכנון בישראל.

עקרון-על: התכנון החברתי מעמיד את האדם והקהילה במרכז: נדרש שינוי בשיח, במדיניות ובפרקטיקה של התכנון הקיים בכיוון זה.

עקרונות בתחום המדיניות התכנונית (טווח בינוני):

• תכנון על פי עקרונות צדק מרחבי יתקיים הן בערים והן במרחבים הכפריים; תכנון זה שואף ליצור מרקמי חיים המבוססים על הקצאת קרקעות, דיור ושירותים ברמה שוויונית בייחוד בהתייחס לאוכלוסיות מוחלשות הן בתוך הערים והן בישובים כפריים ערבים וישובי הבדואים בנגב.
• החלת עקרונות של צדק חברתי ומרחבי והגדרתן כמטרות ברפורמת התכנון המוצעת: בין המטרות של הרפורמה, יש לקבוע באופן ברור: קידום שוויון, בכלל, ושוויון הזדמנויות, בפרט; פיתוח בר קיימא; מענה לצרכים של מיעוטים וקבוצות אוכלוסייה מגוונות; קידום תכנון איכותי לצרכי כלל קבוצות האוכלוסייה; שילוב אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית בקהילה; צמצום פערים חברתיים, ושיתוף התושבים בתהליך קבלת ההחלטות. 
• תכנון ערים ישים דגש על יצירת מגוון מרחבי מגורים בצפיפויות שונות בכדי לשמור על מוביליות חברתית בתוך הערים ובין ישובים כפריים ובכדי למנוע יצירת מתחמים סגורים וסגרגטיבים: פתרונות דיור חייבים אפוא להעשות תוך התמקדות הן ביצירת מגוון של דירות בגדלים שונים והן בהקפדה על עירוב של דיירים משכבות סוציו אקונומיות שונות שיגורו באותן שכונות. 
• תכנון דיור בר השגה ומלאי יחידות דיור יעשה תוך התחשבות מירבית במרקמים אורבניים וכפריים קיימים: אופן העיבוי במרקמים קיימים חייב להעשות תוך מעורבות מלאה של האוכלוסיה החיה במרקמים אלו.
• מעורבות גבוהה יותר של הממשלה במתן אישור להשקעות פרטיות וציבוריות למיזמי תעסוקה תוך הקפדה על פיזור ומיקום שווויוני הן במרחב העירוני והן הכפרי שיענו על עקרונות של שוויון וצדק מרחבי
• פיתוח שירותים באיכות גבוהה לאוכלוסיות באזורים מוחלשים בערים ומחוצה להן: כולל תכנון שוויוני פיסי (גדלים מספיקים של מבני חינוך, בריאות, רווחה, שטחים ירוקים) ונגישות שווה לשירותים אלה בעיקר בתוך הערים.

עקרונות בתחום הממסדי-ארגוני (טווח קצר):

• קבלת עקרונות של שקיפות במדיניות תכנון כוללת בישראל כדי להעמידה לביקורת ציבורית: לאור ההשפעה העצומה של גופי התכנון הארציים והמחוזיים והכוח הרב המרוכז בידיהם יש לחשוף את מדיניות התכנון הכוללת של ישראל לביקורת ציבורית הדוקה יותר ולמעורבות ציבורית רחבה יותר בתהליכי קבלת ההחלטות. מטרה זו ניתן להשיג על ידי איזון הולם יותר בין גורמים ממונים לגורמים נבחרים: הגברת קולם של נבחרי הציבור, השגת ייצוג הולם של כלל הקבוצות באוכלוסייה ושל נציגים של החברה האזרחית במוסדות התכנון המחוזיים, הארציים והמקומיים. 
• יש להגדיל את מספר נציגי הארגונים במוסדות התכנון, לתגבר המערך המקצועי של וועדות התכנון ביועצים חברתיים, להבטיח שילובו של יועץ חברתי בצוות התכנון של תוכניות, ולדרוש צירוף של נספח קהילתי/חברתי לתוכניות: 
• הגדלת מספר נציגי הארגונים החברתיים במועצה הארצית כדי שהליך התכנון על כל שלביו יכלול אלמנט ברור של שיתוף הציבור, ולא באופן סמלי בלבד. בין השאר יוכלו להיות מיוצגים באופן זה – ארגוני נשים, בעלי מוגבלויות, אוכלוסיות מוחלשות, אוכלוסיות של פריפריה, ארגונים העוסקים בבריאות הציבור, דיור וכיוצ”ב. יש להוסיף לפחות שני נציגים בכל שש הוועדות המחוזיות, ונציג אחד בכל ועדות המשנה ברמה הארציות והמחוזית. 
• הוספת נציג ציבור חברתי בכל ועדות התכנון הארציות והמחוזיות. תפקידו של נציג הציבור להביא לשיח התכנוני צרכים של קהילות, קבוצות אוכלוסיה ופרטים שונים, ומנגד, גם להצביע על ההשלכות של התכנון על קבוצות אלה. 
• תגבור המערך המקצועי של וועדות התכנון ביועצים חברתיים: חיזוק תשתית הידע המקצועי בתחום החברתי על ידי צירוף נספח חברתי קהילתי ו/או חוות דעת חברתית-קהילתית לתכניות. מכיוון שכל אותן תכניות שהחוק מבקש לקדם הינן בעלות השפעות חברתיות רחבות היקף, חובה לצרף נספח חברתי קהילתי ו/או חוות דעת חברתית-קהילתית לתכניות בעלות השפעה חברתית, לרבות לתכניות מתאר ארציות; תכניות מתאר כוללניות; תכניות מתאר מקומיות – לישובים חדשים, תכניות לפינוי בינוי, ותכניות לתשתיות, ובכל מקרה בו מהות והיקף התכנית מחייבים זאת. 
• שילוב יועצים חברתיים בצוותי התכנון של תוכניות: במסגרת צוות התכנון של תוכנית (למעט תוכניות נקודתיות) יש לכלול יועץ חברתי. תפקידו של היועץ לקיים, בשיתוף עם התושבים, בדיקה מעמיקה של מאפייני האוכלוסייה הרלבנטית, הדינאמיקה המאפיינת אותה ותהליכי שינוי עתידיים אפשריים בה. מתוך כל אלה, יגזור היועץ את צרכיה התכנוניים של האוכלוסייה ואת האופנים על פיהם רצוי שייענו ויוטמעו בתוכנית.

עקרונות בתחום הקהילתי – מעורבות הציבור בתכנון (טווח קצר):

• • הרחבה משמעותית של מעורבות הציבור בהליכי התכנון: שינוי המצב החקיקתי הנוכחי, לפיו ההפקדה היא מרכיב יחיד כמעט של שיתוף הציבור בתכנון, ועיגון בחקיקה של ההליכים והמנגנונים לשיפור מעורבות הציבור. 

• • יידוע ומתן מידע – חובת היידוע על התגבשות תוכנית, בשלביה הראשונים, והאפשרות לקבל מידע תכנוני מעודכן מהרשויות, בהמשך, הם תנאי הכרחי למימוש מושכל של מעורבות הציבור בהליכי התכנון. 

• • מתן מידע שתי דרכים מומלצות לשיפור מתן המידע: שינויים בחוק חופש המידע כדי לייעל את תהליך מתן המידע והגברת המודעות של הציבור לזכויות שהחוק מקנה. 

• • ארגון וייצוג יש לאפשר הקמת גופים או מוסדות תכנון למטרות מיוחדות מנוהלים על ידי הציבור (באמצעות נציגיו), או על ידי אוכלוסייה מסוימת (למשל תושבי שכונה מסוימת או דיירי בניין), המושפעת מהתכנון בו מדובר.

• • היוועצות יש להרחיב ולהעמיק את המסגרות בהן מתקיים דו-שיח בין הרשויות והציבור בנושאים תכנוניים. לשם כך, יש לקבוע בחקיקה את שלבי תהליך התכנון לפרטיו, ואת חובת שיתוף הציבור בשלבים השונים של התהליך.

• • התנגדות ועררים – מוצע להאריך את תקופת הפקדת תכניות להתנגדות , ליידע את הציבור על ההפקדה, לנתק קשר בין וועדה מחוזית לוועדות משנה ועוד (ראו הרחבה במסמך מצורף) 

• • יש לאפשר ייזום תוכניות על ידי תושבים על ידי עיגון בחקיקה של פרשנות לסעיף בחוק התכנון והבניה בנוגע ל”בעל עניין בקרקע” (לו הזכות ליזום תכנית), באופן שיתייחס לא רק לעניין קנייני אלא גם עניין תכנוני/חזותי, או עניין חברתי, עקב השלכות אפשריות מיישום התכנית על רווחת הכלל או אורח החיים של הקהילה (לא רק share-holders, אלא גם (stake-holders. 

• • הערכת ההשפעה החברתית של תכנון כחלק מהליך חוקי של הכנת תכנית וקבלת היתר בניה

• הכלים המוצעים לבחינת ההשפעות החברתיות של התכניות הם הנספח החברתי – קהילתי, הכללת יועץ חברתי בצוות תכנון ובצוות המקצועי במחוזות התכנון, הקמת קבוצות דיון ועוד.