לפי חוק התכנון והבניה תשכ”ה-1965 , כל בניה, הקמה או הצבה של מבנה, ובכלל זה כל הרחבה ותוספת, מחייבות הוצאת היתר בניה. הקמה או הצבה של כל מבנה שהוא, ובכלל זה מבנים יבילים וארעיים, ללא היתר מהווה עבירה פלילית, ומבנה שהוקם ללא היתר מיועד להריסה. היתר בנייה מרשויות התכנון נדרש בין אם לאדם תביעת בעלות על הקרקע ובין אם רשויות המדינה הכירו בבעלותו על הקרקע.
בטרם תוגש בקשה להוצאת היתר בנייה למבנה המיועד למגורים, על מוסדות התכנון לאשר תכניות שמסדירות את ייעודי הקרקע במקום ואת אופן השימוש בה. ראשית, נדרשת תכנית מתאר מחוזית שמגדירה באופן חוקי את המקום כנקודת יישוב קיימת, כמו באר שבע ורהט, או כנקודת ישוב מאושרת להקמת יישוב בעתיד, כמו מכחול. לאחר מכן, נדרשת תכנית מתאר מקומית של הישוב, אשר מגדירה את החלוקה העקרונית של ייעודי הקרקע השונים בתוך הישוב (מגורים, מבני ציבור, תעסוקה, שטחים פתוחים, חקלאות, ועוד). בסוף תהליך התכנון של הישוב או השכונה יש לאשר תכנית עם הוראות מפורטות אשר תקבע את התנאים לקבלת היתר בנייה, כגון קווי בניין, אחוזי בניין והנחיות אדריכליות שונות. רק לאחר שמוסדות התכנון מאשרים תכנית עם הוראות מפורטות עבור הישוב או השכונה, יכול מי שמעוניין לבנות לבקש היתר בנייה עבור מגרש שבבעלותו או בחזקתו. הבקשה להיתר בנייה מוגשת לרוב לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
למרבה הצער, במציאות המשפטית והתכנונית של היום, אין כל אפשרות להנפיק היתרי בנייה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. הסיבה העיקרית לכך היא שמוסדות התכנון התייחסו לרוב אל שטחם של כפרים אלה , אשר קיימים במקומם עשרות בשנים, כאל שטח ריק והתעלמו מתושביו. עד לאחרונה, ובהתאם למדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן, תכניות מתאר ארציות ומחוזיות ייעדו את השטחים עליהם יושבים הכפרים לצרכים שלא מאפשרים את המשך ההתיישבות במקום, כמו למשל: שטחים חקלאים, שטחים פתוחים, יערות, אזורי תעשייה מיוחדים ושימושים צבאיים. התוצאה היא שמלבד מקרים בודדים-חריגים שהוסדרו בתכנית מתאר מחוזית מיוחדת למקצת הכפרים, ובמסגרתם הוצבו מבנים יבילים זמניים לצרכי חינוך ובריאות, אין תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות שניתן לקבל מכוחן היתרים. התוצאה היא בנייה ללא היתר וחיים בצל האיום התמידי של הריסת הבית. גם במרבית היישובים שנמצאים בהליכי תכנון בתחום המועצה האזורית אבו-בסמה שנמצאים בהליכי תכנון שונים, טרם אושרו תכניות מתאר מפורטות שניתן מכוחן להנפיק היתרי בנייה. ללא היתר בנייה לא ניתן לחבר את המבנים למערכות של חשמל, טלפון, מים זורמים או ביוב, ואף לא ניתן לסלול כבישים בישובים אלה.
יו”ר הועדה מחוזית לתכנון ולבניה במחוז הדרום ויתר הועדות המוסמכות ובית משפט השלום עלולים להוציא התראה ו/או צו הריסה למבנה שהוקם ללא היתר. בדף המידע המלא, ניתן לקרוא עוד על הצווים העיקריים שנעשה בהם שימוש בכפרים הלא מוכרים בנגב.
להורדת דף המידע המלא – “צווי הריסה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב”
מידע נוסף על הצווים השונים ומשמעותם, במילון המונחים
