פניית הקואליציה לדיור בר השגה לממשלה
11 בדצמבר 2011
על רקע המלצות דו”ח ועדת טרכטנברג והחלטת הממשלה לחוקק חוק לדיור בר השגה בהקדם ולהוציא מכרזים של קרקעות מנהל מקרקעי ישראל לבניית פרויקטים לדיור בר השגה, מתנהל מאבק בין שרי הממשלה בעניין הקריטריונים לזכאות לדיור כזה. ויכוח זה מעכב למעשה את קידום החקיקה והוצאת המכרזים.
הקואליציה לדיור בר השגה, ש’במקום’ חברה בה, פנתה לראש הממשלה ולשרים הבכירים בנושא, בדרישה לקיים דיון ציבורי שקוף בנוגע לקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה, וכן הציגה את עמדת הארגונים לקריטריונים המדוברים.
עיקרי ההמלצות בחוות הדעת:
- יש לחלק את האחריות לקביעת הקריטריונים בין השלטון המרכזי למקומי, תוך יצירת מנגנונים בחוק להבטחת כשרותם ושקיפותם של הקריטריונים, וכי על הקריטריונים להישען על מסמך אמדן צרכי הדיור, שיערכו הרשויות המקומיות.
- ארגוני הקואליציה תומכים בדרישה לתקרת הון, להיעדר דירה ולמיצוי כושר השתכרות כתנאי סף, אולם סבורים כי יש צורך לבחון באמצעות ועדה מקצועית את היקף המשרה המהווה “מיצוי כושר השתכרות”. קביעת ועדת טרכטנברג כי למשק בית זוגי דרושה 125% משרה כדי למצות כושר השתכרות לא מנומקת ועלולה להכשיל חלק גדול ממשקי הבית.
- ארגוני הקואליציה תומכים במבחן הכנסה כתנאי סף, וכן בתמהיל שבו חלק מהדירות מובטח לבעלי הכנסות נמוכות ולזכאי דיור ציבורי, וחלק לבעלי הכנסות מתונות/בינוניות.
- ארגוני הקואליציה מתנגדים לקריטריון של מעמד משפחתי (נשוי/ רווק/ ידוע בציבור), שנות נישואין, שירות צבאי/לאומי/מילואים או השכלה, והם מתנגדים ככלל לקביעת קריטריון מקצוע או גיל, אלא אם אמדן צרכי דיור יצביע על קיום של צורך לגיטימי מובהק.
- לגבי הקריטריון של שירות צבאי: ארגוני הקואליציה טוענים כי במצב בו בפרויקט מסוים יוקצו מספר מוגבל של דירות למטרת “דיור בר-השגה” ותינתן עדיפות למי ששירת בצבא, ייבא הדבר לפגיעה ברורה במי שלא שירתו מטעמי דת או מוגבלות וכן ערבים, וכי אין לתגמל את המשרתים על חשבון אחרים, אלא באמצעים אחרים.
- ארגוני הקואליציה סבורים כי יש לתת עדיפות מוגבלת לתושבי הרשות המקומית, כדי למנוע דחיקה של תושבים מחוסרי דיור בעלי הכנסה נמוכה. במקרים של אזורי התחדשות עירונית יש, ככלל, מקום לתת עדיפות לתושבי אותו אזור, שהם חסרי דירה.
- ארגוני הקואליציה תומכים בהעדפה מסוימת למשפחות עם ילדים, בכפוף לשמירה על תמהיל גדלי דירות בכל פרויקט, אך תנאים לעניין מספר ילדים יישענו על אמדן צרכים מקומי ולא כהוראה גורפת.
