English | العربية

ראס אל-עאמוד – כרטיס שכונה

יוני 2014

רקע על השכונה

אזור ראס אל-עאמוד הינו חלק מרצף הבינוי שנמשך ממרכז סילוואן מזרחה לכיוון ואדי קדום, ואיננו מוגדר בדרך כלל כשכונה נפרדת. בכל זאת, ניתן לתחום את ראס אל-עאמוד בין סילוואן אל-ווסטא (סילוואן התיכונה) ממערב, לבין ואדי קדום ודרך בית לחם הישנה, ממזרח, ובין הר הזיתים מצפון, לבין ואדי אנ-נאר (נחל הקדרון) מדרום. מבנה השטח משופע ותלול, ויורד מהאזור הגבוה בצפון- מערב השכונה עד לאיזורים הנמוכים בדרום-מזרחה. חלקו העליון והמערבי של השטח מכונה על-ידי התושבים ראס אל-עאמוד. במרכז המדרון, פרוס איזור סוויח ובאפיק הוואדי בדרום מצויה שכונת עין אל-לוזה. לשם שמירת המראה ההיסטורי של האזור חלות ברוב שטחה של ראס אל-עאמוד מגבלות הבנייה שנקבעו בתוכניות לאגן החזותי של העיר העתיקה, וזאת למרות שרובה של השכונה איננו נצפה מאזור זה ואיננו צופה עליו.

החל מהמחצית הראשונה של המאה ה- 20 התפתחה ראס אל-עאמוד כשכונת בת של הכפר סילוואן. בשנות העשרים של אותה מאה היו במקום כעשרים בתים בלבד, ועד לראשית שנות החמישים נוספו אליהם עוד כמה עשרות בתים. למרות שהשטח היה בנוי בדלילות, נעתרה ממשלת ירדן, לבקשת התושבים, וצירפה את ראס אל-עאמוד לשטחי העיר. הפרבר הירושלמי ה”חדש” התפתח לאיטו, משפחות נוספות מסילוואן עברו להתגורר בו, ואליהן הצטרפו משפחות חברוניות שהתיישבו על חלקות קרקע שרכשו מתושבי סילוואן. תנופת הבניה המשמעותית שהפכה את האזור משוליים כפריים של עיר לשכונה הבנויה באינטנסיביות התרחשה תחת שלטון ישראלי, ברבע האחרון של המאה העשרים.

בשנת 1998 ערכה עיריית ירושלים תוכנית עבור השכונה (תוכנית מס’ 2668ׂׂׂׂׂׂ, הכוללת גם את שכונת ואדי קדום), ובמסגרתה מוצע לשכונה אופי כפרי אשר אינו עולה בקנה אחד עם מגמות הפיתוח הצומחות מהשטח. בשכונה מורגשת מצוקת דיור קשה, וכתוצאה מכך נבנו בה בתים בחריגה מהוראות התוכנית. בנוסף, אל מול מצוקת הדיור של התושבים הפלסטינים, הולכות ונבנות בשנים האחרונות בצפון השכונה ההתנחלויות מעלה זיתים ומעלה דוד, הנמנות עם ההתנחלויות הגדולות והמפותחות ביותר שבלב השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית.

תוכנית אב לעין אל-לוזה

עין אל-לוזה משתרעת משני צידי ואדי אנ-נאר, על המדרון הצפוני היורד מראס אל-עאמוד ועל המדרון הדרומי היורד מג’בל אל-מוכבר, בהמשך לשכונת אל-בוסתן. השכונה גובלת בסילוואן אל-ווסטא ואיזור סוויח מצפון, בוואדי קדום ובאס-סוואחרה ממזרח, בג’בל אל-מוכבר מדרום ובאבו תור ממערב. בשכונה חיים כיום כ- 2000 תושבים, ב- 226 בתי מגורים וב- 450 יחידות דיור, אשר רבים מתוכם קיבלו צווי הריסה.

עד לאחרונה לא הוכרה עין אל-לוזה כשכונה העומדת בפני עצמה, ושטחה חולק בין מספר תוכניות. המדרון הצפוני של השכונה כלול בתוכניות שהוכנו עבור סילוואן אל-ווסטא וראס אל-עאמוד, בשטחים המיועדים כשטחי נוף פתוח ושמורת טבע. על פי תוכנית עמ/9, שעדיין תקפה במקום, ייעוד הקרקע במדרון הדרומי של השכונה הוא שטח ציבורי פתוח. תוכנית המתאר המקומית ירושלים 2000, שטרם נכנסה לתוקף, כוללת חלק מהשכונה בשטח המיועד לפיתוח עירוני עתידי, ואת יתרת השטח בייעוד של שטח פתוח ופארק רובעי.

תוכנית המתאר ירושלים, מתנה את פיתוח ההרחבות המוצעות במסגרתה, בעריכת תוכנית כללית עבור כל השטח, כתנאי לאישורן של תוכניות פרטיות נקודתיות. החל מ- 2007 פעלו תושבי השכונה, לקידום תוכנית על שטח של כ- 50 דונם (כרבע משטח ההרחבה) שבו ממוקמים רוב בתי המגורים בשכונה ללא היתר. בשנת 2011 נדחתה התוכנית בטענה שהתנאי לקידום התוכנית הוא אישורה של תוכנית מתאר כוללת לכל האזור (כפי שקובעת תכנית המתאר ירושלים 2000). בנוסף, משנת 2009, מנסים תושבי המקום לקדם תוכנית אב לשכונה כולה, על שטח של כ- 390 דונם. התוכנית נמצאת עדיין בשלבי תכנון מוקדמים, והתושבים, יוזמי התוכנית, מקווים שוועדות התכנון יאשרו בנייה של כ- 2000 יח”ד במקום. בהתאם לדרישת הועדות, ובהתאם לתוכנית כללית אחרת המקודמת באיזור, מייעדת התוכנית את אפיק הוואדי לשיקום ופיתוח כציר תיירותי המשמר את המורשת החקלאית של ואדי אנ-נאר. בדיון מקדים שהתקיים בלשכת התכנון המחוזית נדרשו עורכי התוכנית לצמצם את השטח המיועד לבנייה למגורים ולהתאימו להרחבה המסומנת בתוכנית המתאר ירושלים 2000, תוך השארת בתים, שקיימים בפועל, מחוץ לשטח המיועד לבנייה. עורכי התוכנית פועלים למציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו לשמר את הבתים שלא יכללו באזורי הבנייה החדשים.

מידע נוסף: