התנגדות
2005
בשנת הושלמו הליכי התכנון של תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת להרחבתה דרומה של רהט, העיר הבדווית הראשונה בישראל. על פני הדברים, זהו צעד חשוב שיש בו כדי להקל על מצוקתה רבת השנים של אוכלוסיית רהט. עם זאת, בחלק מן השטח שמייעדת התכנית להרחבה, המצוי דרומית לנחל גרר, יושבות כבר שנים חמש משפחות (המונות כ- 100 בתי-אב), שהועברו לשטח מאזור אופקים על ידי הממשל הצבאי בשנות החמישים. מאז ועד היום, הן חיות באותו מתחם בתנאי מצוקה קשים, ללא תשתיות בסיסיות של דרכים, מים, חשמל וביוב. עד היום לא נעשה כל ניסיון ע”י מוסדות התכנון לקדם פתרון תכנוני ומוניציפלי לאוכלוסייה זו, שבלית ברירה נאלצה לבנות לה בתי-מגורים ללא היתרי בניה. המשפחות היושבות בשטח לא שותפו בהכנת תכניות ההרחבה, וכשהופקדה תכנית המתאר המקומית (תכנית מס’ 409/02/17) להתנגדויות, גילו להפתעתן כי בתיהם של מאות התושבים במתחם מיועדים בתכנית להריסה. הוועד המקומי המייצג את המשפחות פנה ל’במקום’ בבקשה לסיוע: התושבים לא התנגדו להפיכתם לחלק מיישוב מוכר, ואף גילו רצון להשתלב באופן מלא בחיי העיר רהט. עם זאת, הם ביקשו להשתתף בהליך התכנון, שיקבע מה ייעשה בהם ובבתיהם. לטענת תושבי השטח, לא זו בלבד שצוות התכנון המופקד על הליך אישורה של התכנית לא שיתפם בהכנת התכנית, אלא שהוא גם נמנע מלבחון את האפשרות לשלבם במסגרתה, והתכנית המופקדת התעלמה מקיומם.
התנגדות לתכנית המתאר המקומית
‘במקום’ נענתה לפניית התושבים. לאחר בחינת התכנית צירפנו חוות דעת תכנונית נלווית להתנגדות התושבים לתכנית המוצעת, שבבסיסה הדרישה כי רשויות התכנון תבחנה חלופות לביצוע התכנית באופן שימזער ככל הניתן את הפגיעה הצפויה בבתי המגורים של המשפחות. חוות הדעת שהוגשה הצביעה על שלושה פגמים מהותיים בתכנית המוצעת:
- ליקוי בהליך שיתוף הציבור למענו הוכנה התכנית
- התעלמות תכנונית מצרכי המגורים של האוכלוסייה המתגוררת בשטח
- חוסר התייחסות לאפשרויות התעסוקה של התושבים, ובפרט לחקלאות המסורתית, שמהווה כיום אמצעי פרנסה עיקרי של האוכלוסייה.
חוות הדעת הדגישה כי יישומה של תכנית מתאר מאפשר להיטיב במידה ניכרת את חיי התושבים במתחם, כל עוד ייווצר מתחם תכנון מוגדר שישמר את ייחודם הקהילתי-תרבותי ויספק מענה בתחומי המגורים, התרבות והתעסוקה. לכן, הצענו להקים מתחם ו/או שכונה בעלת מאפיינים כפריים, להקצות שטחי ציבור בתחום השכונה לצורך אירועים משפחתיים/קהילתיים, ולהקצות שטחים בתחומי המתחם ו/או השכונה לפעילות חקלאית. הוועדה החליטה לדחות את התנגדות הוועד המקומי. תכנית המתאר המקומית אושרה.
התנגדות לתכנית המפורטת
במקביל להפקדת תכנית המתאר המקומית, קידמו גופי התכנון גם תכנית מפורטת לאותו מתחם (תכנית מפורטת 409/03/17 למתחם 4 בדרום רהט). במהלך הפקדת התכנית המפורטת למתחם 4 ניסו נציגי התושבים, בשיתוף עם ‘במקום’, לקיים דיאלוג הן עם הממונה על המחוז במשרד הפנים והן עם נציגי המנהלת לקידום הבדווים ומתכנן התכנית. למרות נכונותם של התושבים להשתתף בהליך התכנון, התעלמו הרשויות מבקשותיהם, וישנו פער משמעותי בין התכנית המפורטת – כפי שהופקדה – לבין צרכי התושבים. לאור הנסיבות, הגיש הוועד המקומי המייצג את התושבים התנגדות לתכנית המפורטת, ו’במקום’ צירפה להתנגדות חוות דעת תומכת מטעמה. עמדתנו היא כי הליך שיתוף הציבור בתכנית היה פגום, וכי כתוצאה מכך, התכנית אינה עונה על צרכיה החברתיים, התרבותיים והכלכליים של האוכלוסייה המתגוררת בשטח כיום. על התכנית היה לגבש עקרונות תכנון גמישים יותר, המתאימים לאוכלוסייה הנמצאת בשלבי מעבר – ובפרט, מעבר מחיים בכפר לא מוכר לחיים עירוניים, על כל המשתמע מכך. לאור הבעיות הרבות בהתאמת התכנית, המלצנו להקפיא את תהליך אישור התכנית ולקיים, אפילו בשלבים מאוחרים של ההליך התכנוני, מפגשים מאורגנים ומסודרים של צוות התכנון והמנהלת עם נציגי התושבים, שבמהלכם ייבחן כיצד ניתן להטמיע בתכנית את צרכי התושבים.
תוצאות ביניים
נציגות ‘במקום’ הופיעו בפני ועדת המשנה להתנגדויות שליד הועדה המחוזית, והציגו את ההתנגדות לתכנית, אך הוועדה דחתה גם את ההתנגדות לתוכנית המפורטת. בינואר 2005, הגיש מטה הוועד המקומי, לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע מ’במקום’, בקשה לרשות ערר על ההחלטה לדחות את ההתנגדות. בקשה זו נדחתה אף היא.
