במקום

רקע

השבט הבדואי הדאלין שוכן בדרום מזרח הר חברון על גבול מדבר יהודה. באזור זה, המוגדר כשטח C, בו האחריות התכנונית נמצאת בידי ישראל, מתגוררים אלפי תושבים בדווים ביישובים שאינם מוכרים על ידי ישראל. עקב כך, הם סובלים מאיומי הריסות על מבנים שהם בונים ומהיעדר תשתיות בסיסיות. שבט הדאלין מונה כ- 120 משפחות ובסך הכל כ- 1200 נפשות. כל משפחה יושבת על אדמות השייכות לה, על פי חלוקת האדמות המקובלת על השבטים הבדווים באזור עוד מימי השלטון התורכי. בני השבט, המצויים בתחתית הסולם הסוציו אקונומי של החברה הפלסטינית בגדה המערבית, סובלים ממצוקה קשה בכל תחומי החיים. מקור הפרנסה העיקרי של בני השבט בימים אלה הם עדרי הצאן ההולכים ומדלדלים.
מלבד מבני המגורים ומכלאות הצאן, ביישוב של שבט הדאלין יש מספר מבנים המשמשים כמבני ציבור- בית ספר יסודי, מרפאה, מסגד ובית קברות.
אספקת המים ליישוב מגיעה משני מקורות: קו מים שמקורו בכפר יטא ובורות מים שנחפרו על ידי התושבים, במרחק מה מאזור המגורים של היישוב. החשמל מסופק על ידי גנראטור וממנו נפרסת רשת חשמל פנימית.
הדרכים העוברות באזור הינן ברובן דרכי עפר לא סלולות.

פעילות במקום

ב 2006 פנו בני השבט ל’במקום’ באמצעות עמותת ‘שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם’, אשר הגישה בשמם עתירה לבית המשפט העליון כנגד צווי הריסה שהוצאו למבני מגורים, שירותים ומבני ציבור ביישוב. לאחר שנאמר לעותרים, כי המנהל האזרחי שוקל מהלכים תכנוניים עבור היישוב, הם ביקשו להביא לידיעת בית המשפט את האופי הייחודי ואת הצרכים התכנוניים של התושבים. בקשתם הייתה לצרף לעתירה חוות דעת תכנונית וחוות דעת חברתית-אנתרופולוגית.

תוצאות – החלטה תקדימית

בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, בשם מספר בני שבט הדאלין ובשם ‘שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם’ נגד המנהל האזרחי בגדה המערבית, התבקש בית המשפט להקפיא את צווי ההריסה וכן להורות למנהל להכיר ביישוב של בני שבט הדאלין בכדי שהשבט יוכל להמשיך לחיות באזור המחייה שלו ולאפשר התפתחות סבירה במרחב זה.
לעתירה צורפו חוות הדעת התכנונית והאנתרופולוגית של ‘במקום’.
ב 2008, בעקבות העתירה וחוות הדעת שצורפו אליה, הסכים המנהל האזרחי להגדיר תחום בו לא תבוצע אכיפה ובו יכולים בני השבט לבנות על פי צרכיהם. השטח המתוחם של כ- 2,700 דונם כולל את מרבית השטח הבנוי של היישוב, למעט 6 בתים שנותרו מחוץ לאזור “המוגן” ובעניינם מתהלכים הליכים נוספים. בהחלטה זו אין אמנם הכרה סטטוטורית בכפר הדאלין, אך היא מאפשרת התפתחות סבירה של השבט על אדמותיו ללא איום צווי הריסה על בתיהם.