דצמבר 2023
המסגרת להגשת ההתנגדות
בחודש יולי 2022 הגשנו התנגדות לתוכנית מפורטת לחידוש תוואי הרכבת ההיסטורי בין עפולה לג’נין ממערב לכפר מוקייבלה. התוואי נסלל על ידי הגרמנים ערב מלחמת העולם הראשונה כדי לחזק את השלטון הטורקי דאז, ופעל כמעט עד סוף המנדט הבריטי. התוכנית המוצעת כוללת גם הוראות להקמת תחנת רכבת, תחנות הסעה ומסוף מטענים, ומייעדת שטח להעברת מסוף הגבול ג’למה לאותו מתחם.
תוואי הרכבת עצמו צפוי לאפשר חיבור מסילתי בין אזור תעשיה שמוקם בימים אלה באזור B מצפון לג’נין במימון טורקי וגרמני כדי לחזק את הכלכלה של הרשות הפלסטינית. אולם, כל המתקנים הנלווים של הפרויקט יקומו על אדמותיהם של תושבי מוקייבלה שבתחום מדינת ישראל.
ההתנגדות הוגשה בשיתוף עם מרכז עדאלה בשם הוועד המקומי של הכפר ועל 20 תושבים ובעלי קרקעות.
לטענת עורכי התוכנית, כדי לאפשר את המעבר של חומרי גלם וסחורות אל ומהגדה לנמל חיפה או ממלכת ירדן באמצעות רכבת העמק, קטע התוואי המוצע כעת אמור להתחבר עם מערכת המסילות המתוכננת שבתחום הגדה (תמ”א/54), תוכנית שהמינהל האזרחי התחיל להכין לפני כעשר שנים אבל לא קודמה ולא אושרה מעולם. עוד הם טוענים שמסוף המטענים הינו על פי הוראות תמ”א/42 לתחבורה יבשתית שחלה בתחום ישראל.
בצמוד לאזור התעשיה מצפון לג’נין מתוכננת לקום תחנת כוח מופעלת גז טבעי ותחנת גז לקליטת הגז הטבעי שהרשות הפלסטינית התחייבה לרכוש ממאגרי הגז של ישראל בים התיכון. לשם כך בינואר 2021 אושרה תוכנית אחרת שעניינה תוואי צינור הגז מאזור עפולה עד הקו הירוק. גם תוואי צינור הגז פוגע באדמות של תושבי מוקייבלה אבל בצורה מינורית. בזמנו הכנו חוו”ד תכנונית שצורפה להתנגדות שהוגש על ידי הוועד המקומי באמצעות עו”ד פרטי.
הטענות נגד התוכנית
ההתנגדות לתוואי המסילה דנה תחילה בשאלות NIMBY קלאסיות כמו מטרדים של רעש, קרינה וכו’, שעלולים לפגוע בתושבי מוקייבלה בעקבות קרבתו המיידית של המתחם התחבורתי ומסוף הגבול לשכונה המערבית של הכפר שבשלבי פיתוח, וגם בכך שהתוכנית החדשה תחסום אפשרויות לפיתוח עתידי של היישוב.
בנוסף טענו שלמעשה, ההחלטה להסתמך על תוואי הרכבת הישן אינה תואמת כלל את המציאות הנוכחית משני צדי הקו הירוק במרחב זה. לא רק שאזור התעשייה בצפון ג’נין נוגס ברצועה לתכנון תוואי המסילה בתחום הגדה לפי תמ”א/54, אלא ששני המתקנים ההנדסיים הצמודים אליו (התחנה לקליטת הגז ותחנת הכוח מופעלת גז) המאושרים על ידי הרשות הפלסטינית חוסמים לגמרי את המשך תוואי המסילה המתוכנן בתחום שטחי הרשות הפלסטינית לכיוון דרום. יתרה מכך, הרשות הפלסטינית גיבשה מערכת מסילות הברזל שאינה תואמת את תמ”א/54 של המינהל האזרחי. מכאן שאין כל אפשרות לחבר את תוואי הרכבת המתוכנן למערכת מסילות הברזל בתחום הגדה.
עוד טענו שעל אף שתמ”א/42 לתחבורה יבשתית עברה הליכי תכנון רבים ואף הומלצה לאישור על ידי המועצה הארצית בחודש מרץ 2020, היא לא הובאה כלל לדיון לאישור בפני ממשלת ישראל. לעומת זאת, בינתיים אושרה תמ”א/1 אשר אינה כוללת את מהמרכיבים עליהם מסתמך יזם התוכנית ולכן השענות עליה כתשתית תכנונית ראויה להכנת תוכנית מפורטת עבור מסוף מטענים אינה סבירה.
עובדות אלה השמיטו למעשה את תנאי הסף לבחירת החלופה לתוואי המסילה ולכן יש לפסול את התוכנית המוצעת על הסף בגלל שיקול דעת מוטעה ומטעה של היזם והעורכי התוכנית. באופן מעשי, מדובר בחוסר תאום מוחלט בין מערכת התכנון בתחום ישראל, לבין מועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי שקידם את תמ”א/54, לבין מנגנוני התכנון של הרשות הפלסטינית אודות הליכי פיתוח שונים בתא שטח מצומצם יחסית.
במילים אחרות, מדובר בתוואי מוצע למסילת ברזל שאינו סביר מבחינת הסביבה התכנונית בו הוא ממוקם, בתהליך לבחינת חלופות פגום, ובדרך קבלת החלטות על ידי כלל הגורמים המעורבים לקויה.
הדיונים בהתנגדות
דיון פומבי ראשון בהתנגדויות התקיים בחודש דצמבר 2022. לאור התשובות הלא מספקות של הרכבת, הוועדה החליטה לדרוש ממנה לערוך ניתוח של חלופות נוספות לתוואי שמתרחקות ככל האפשר מהכפר מוקייבלה ואפשרה למתנגדים להגיב על כך לאחר מכן.
הרכבת הציגה 3 חלופות נוספות וערכה השוואה בין התוואי בתוכנית המופקדת לבין החלופות החדשות. שתיים מהחלופות החדשות היו בעייתיות ולכן מלכתחילה לא היו רלוונטיות. החלופה השלישית הייתה דומה לחלופה שכבר נבחנה ונדחתה בעבר ולכן נפסלה אף היא בטענה שקיים קושי הנדסי מורכב ועלויות גבוהות במיוחד ליישומה מכיוון שהיא נמצאת בתחום של פשט ההצפה של נחל הקישון שבאותו אזור חוצה את גדר ההפרדה ומשם זורם דרך עמק יזרעאל עד למפרץ חיפה.
כלומר, היזם דבק בגישה של הצגת חלופה יחידה עדיפה שמסביבה יש מספר חלופות סרק ובחרה להתמקד בהיבט הידרולוגי-הנדסי אובייקטיבי כביכול מתוך מחשבה שסביר להניח שלא נוכל להתמודד אתו. תהליך ההשוואה של החלופות החדשות התעלם מההשלכות של התוואי המופקד על הפיתוח העתידי של מוקייבלה וגם מחוסר האפשרות להמשיך את תוואי המסילה לכיוון דרום בתחום הרשות הפלסטינית כפי שקובעות מטרות התוכנית.
בתגובה לבחינה הנוספת נעזרנו ביועץ הידרולוגי והוכחנו שהנימוקים ההנדסיים של הרכבת אינם מחזיקים מעמד, ובסיכומו של דבר אין שום עדיפות הנדסית בין 2 החלופות העיקריות (המופקדת והחלופה השלישית בבחינה הנוספת). ההיפך הוא הנכון, כאשר מעלים את השיקול הפרטני של מוקייבלה ואת חוסר האפשרות להמשיך את תוואי הרכבת לכיוון דרום, התמונה מתהפכת והחלופה המופקדת הינה הפחות טובה.
ועדת ההתנגדויות קיימה דיון פנימי ולאור כובד הדברים החליטה לקיים דיון פומבי נוסף שהתקיים בחודש יולי 2023. בסיומו של דיון זה הוועדה החליטה לדחות את ההתנגדות ולאשר את התוכנית עם שינויים קטנים בלבד.
לאור זאת, הגשנו ערר למועצה הארצית על החלטת ועדת ההתנגדויות. בהכנת הערר נעזרנו בחוו”ד של מהנדסי ביצוע במטרה להוכיח שאופן חישוב העלויות של החלופות השונות על ידי הרכבת היה מטעה.
הדיון בערר צפוי להתקיים במהלך חודש ינואר 2024.
