אוגוסט 2020
התחדשנו!! אנו משיקות אתר חדש על קהילות רועים בגדה המערבית!
https://mpcommunities.bimkom.org
באתר תמצאו מידע מפורט, מעודכן ונגיש על כ-100 קהילות רועים פלסטיניות המתגוררות בשטחי הגדה המערבית ובמיוחד בשטח C.
עדכון – דצמבר 2019
אנו עורכים מעקב שוטף אחר מדיניות התכנון ביישובים ערביים נבחנים תכניות מתאר והליכי תכנון רוחב. במסגרת זאת בחנו את אופן היישום של החלטת ממשלה מס’ 922.
בעת הקרובה הציר המארגן של פעילותנו יהיה דחיקת אוכלוסייה ממקומה, Displacement. הבחירה במושג Displacement נבחר משום שלביטוי הממשי של המושג יש השלכה על רבים מבין תושבי מדינת ישראל, בשטחים בשליטתה. אין בנמצא מושג מוסכם יחיד לDisplacement, אך ההגדרה המוכרת היא הרחקה פיזית, בכפייה או בהסכמה בעבור פיצוי של תושבים ממרחבי המחייה שלהם.
רוחות המחאה החברתית שנשבו ברחובות הערים בישראל בקיץ 2011 עוּדְנוּ והיו לשיח על סעיפי תקציב וניסוחים של תכניות מימון וחוקים חדשים הצצים חדשות לבקרים. מה שבכל זאת נשאר מהחידוש שהביא קיץ 2011 ניתן לתמצות במילה ‘בהילות’ – בהילות לפתור את מצוקת הדיור ואת יוקר המחייה שהמגורים הם מרכיב מרכזי בו. אך סוגיות מורכבות כמו ‘דיור לכל במחיר הוגן’ אינן ניתנות לפתרון בבהילות. צריך להפריד בין מחסור ארצי בדירות לבין שיקום וחידוש מרכזי ערים – כלומר, יש להגדיר את עומקה של בעיית הדיור הארצית ולהציע לה פתרונות, ובמקביל יש לעודד תהליכי התחדשות עירונית מתוך התמקדות בטובת הערים עצמן וטובת האוכלוסייה הוותיקה המתגוררת בהן.
נייר עמדה, מאי 2017
נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.
במסגרת ההתמחותי ב’במקום’ ב 2015-2016, נתבקשתי לערוך סקירה אודות תהליכי שיתוף ציבור בקנה מידה עירוני המתרחשים במקומות שונים בעולם וכיצד ניתן ליישם אותם בארץ. או במילים אחרות, נתבקשתי לברר מהו המקף שיכול לחבר בין הציבור העירוני הרחב לבין תהליך התכנון. כבר בשלב מוקדם יחסית למדתי, כי על אף שיש עקרונות כלליים שניתן לגזור מתוך מקרי מבחן שונים בעולם, אין בכוחם של תהליכי שיתוף ציבור כשלעצמם להבטיח דמוקרטיזציה של הליך התכנון.
שיתוף הציבור בתהליכי תכנון עירוני הפך בעשורים האחרונים למס שפתיים הכרחי בכל תהליך תכנון ממוצע. בין אם הדיון סוער או מנומנם לא ברור האם יש מי שבאמת מקשיב ועל מה תצליח להשפיע דעת הקהל שהתכנס. אלא שבקרב רבים נותרת התחושה שמתכון זה של שיתוף הציבור הינו דל מידי. אל מול מצב עניינים עגום זה, מציבה עבודתה של בּׅמקוֹם מודל של שותפות אזרחית שמטרתו לתמוך בניסיונות לאתגר את הסדר הפוליטי, החברתי והמרחבי הקיים על ידי יצירה וטיפוח של מרחבים חדשים של ידע ופעולה. לידע המקצועי של המתכננים אין בלעדיות – לידע המקומי, האישי והתרבותי יש מקום מרכזי בכל אחת מהשותפויות האזרחיות שבּׅמקוֹם לוקחת חלק בבנייתן.
עמותת ‘במקום’ מברכת על כך שפרק שלם בדו”ח מבקר המדינה הוקדש לסוגיית ההתחדשות העירונית, נושא הנמצא כיום בלב שיח התכנון. עם זאת, למרבה הצער, דו”ח המבקר כמעט ואינו נוגע בשתיים מהסוגיות המהותיות ביותר הקשורות בתהליכי התחדשות עירונית בישראל: הבעיות החברתיות הקשות הכרוכות בתכניות פינוי-בינוי והקושי המשמעותי במתן מענה לצורך בתשתיות פיזיות ובמבנים ובשטחים לצורכי ציבור במתחמי התחדשות עירונית, לאור הגידול הניכר במספר התושבים המתגוררים בהם.
דו”ח, דצמבר 2014
הדו”ח סוקר את המדיניות הקיימת בישראל בנוגע להתחדשות עירונית ומצביע על יתרונותיה ועל בעיות רבות, פיזיות וחברתיות, הנובעות ממנה. הוא מציע דרכים לחשיבה מחדש על התחדשות עירונית –תוך הענקת משקל מרכזי לראייה חברתית.
2014
פינוי-בינוי הוא כינוי לאחד מהמסלולים המקובלים בישראל לצורך התחדשות עירונית. הזכותון מציע שורה של שאלות ותשובות בנושא פינוי בינוי: אלו סוגים של פינוי-בינוי קיימים? מה היתרונות ומה החסרונות של תכניות פינוי -בינוי? האם ישנם מסלולים אחרים להתחדשות עירונית?איך יכולים בעלי הדירות להשפיע על פרויקט פינוי-בינוי? איזה שאלות מומלץ לתושבים העומדים בפני פרויקט של פינוי בינוי לשאול את עצמם?
