English | العربية

תכנון וקהילה – נושאים כלליים

מכרה הפוספטים שדה בריר

עדכון – ינואר 2019

בשנת 2018 אישרה הממשלה את “תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה” (תמ”א 14/ב) המאפשרת בין היתר, כריית פוספטים בשני שטחים צמודים המצויים בבקעת ערד: שדה בריר וזוהר דרום. מכרה הפוספטים  יסכן את בריאותם של אלפי אזרחים, ויביא לפינויים של כ-11,000 תושבים בדואים המתגוררים באזור.

 

רמת בקע

ב-מאי 2019 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז דרום את התכנית “לאזור תעשייה מיוחד רמת בקע”. מטרת התכנית היא הקמת מתחם להעברתם של מפעלי “תע”ש מערכות” מאזור השרון למתחם רמת בקע שבנגב . האתר ישתרע על שטח עצום של כ-113,000 דונם וישמש לייצור, שיפוץ, הרכבה וניסוי של כל סוגי הנשק. מתחם רמת בקע ממוקם בלב אזור …

ואדי אל נעם

עדכון – נובמבר 2019 

תושבי ואדי אל נעם שבנגב, נאבקים שנים רבות למען הסדרה תכנונית של יישובם. הדרישה להקים יישוב כפרי-חקלאי עצמאי המתאים לצרכיהם, מסורתם ואורח חייהם נתקלת ביוזמת המדינה להעברת הישוב, על 11,000 תושביו, ממקומו הנוכחי לאזור הדרומי של העיירה שגב שלום. עמותת במקום מלווה את התושבים במאבק זה מראשיתו.

תחבורה ונגישות-למי? מסילות ברזל בנגב

התנגדויות

בנגב מקודמים פרויקטים של תחבורה נרחבים – שדרוג כבישים, סלילת כבישים חדשים, פיתוח מסילות רכבת. המשותף לכולם היא ההתעלמות מהאוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח. פרויקטים תחבורתיים חוצים בדרכם כפרים קיימים, מבטלים דרכי גישה, הורסים בתי מגורים, ויוצרים עבור התושבים הבדואים מצבי תכנון בלתי סבירים. בתהליכי קבלת ההחלטות של פרויקטים מסוג זה, עומדים שיקולים רחבים כגון: סביבה, כלכלה, היבטים פיזיים, אך המרכיב האנושי המקומי נעדר מהם לחלוטין.

בואו לשמוע אותנו בהרצאה בנושא ב 15.3.18  בכנס איגוד המתכננים

המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922

נייר עמדה, מאי 2017

נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.

הכפרים הלא מוכרים בנגב בצל המדיניות הממשלתית

מפה אינטראקטיבית

מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה מתמשכת בתחום, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.

חילופי אוכלוסיות בחסות המדינה

התפרסם ב’הארץ’ ינואר 2017

פרופ’ ארז צפדיה, יו”ר עמותת במקום, ונילי ברוך, מתכננת ערים, עמותת במקום.

פינוי אום אל חירן והקמת היישוב היהודי חירן על שטחו הוא ביטוי לאי שוויון עמוק ויסודי ולאפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. אילולא כן, המוות המיותר של מורה בית הספר בן הכפר ושוטר משטרת ישראל, היה וודאי נמנע.

בין 2020 ל 922 – מדיניות התכנון ביישובים ערבים

מאת: סזאר יהודקין, מתכנן עמותת במקום, נובמבר 2016

מדיניות התכנון עבור היישובים הערבים השתנתה מספר פעמים לאורך השנים. כיום עומדת על הפרק החלטת ממשלה מס’ 922, תכנית חומש אשר מקצה כ-15 מיליארד שקלים לפיתוח וקידום כלל ההיבטים של החברה הערבית, בין השאר בתחומים של תכנון ובנייה. נראה שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה חדשה במדיניות התכנון כלפי היישובים הערבים, שמבחנה נמצא ביישומה. כיצד יכולה החברה האזרחית לדרוש שההחלטה תיושם ולדאוג כי יישומה יהיה יעיל וצודק?

קידום תכנון הולם ופיתוח בכפרים הבדווים המוכרים בנגב

פרויקט, 2014

בעשור האחרון השקיעה המדינה מאמצים רבים בהסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב. בנוסף לעיירות הבדוויות הוכרו, לאחר לחץ ציבורי ובהדרגה, 11 כפרים. ברוב היישובים לא בוצע פיתוח ומצבם דומה לזה ששורר בכפרים שלא הוכרו ולא תוכננו, רוב רובם של תושבי הכפרים שהוכרו מנותקים מתשתיות בסיסיות כמו חשמל, מים וביוב. למרות שלכל היישובים הללו אושרו תכניות מתאר, תושביהם אינם יכולים לקבל היתרי בנייה — לא למבני קבע ולא למבנים זמניים. בפועל, התכנון שנעשה אינו ממומש. במקום מקדמת תכנון הולם ופיתוח לכפרים הבדווים המוכרים במגוון אמצעים.

סרטון : פתרון צודק ומעשי לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב