במקום

עדכון – דצמבר 2018

חאשם ז’נה הינו כפר בדואי היסטורי לא מוכר הממוקם בסמוך לצומת נבטים. לאחרונה החלה הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב (“הרשות”) מהלך לתכנון הכפר במקומו הנוכחי, וכן נשכר צוות תכנון מטעמה.

התפרסם ב’הארץ’ ינואר 2017

פרופ’ ארז צפדיה, יו”ר עמותת במקום, ונילי ברוך, מתכננת ערים, עמותת במקום.

פינוי אום אל חירן והקמת היישוב היהודי חירן על שטחו הוא ביטוי לאי שוויון עמוק ויסודי ולאפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. אילולא כן, המוות המיותר של מורה בית הספר בן הכפר ושוטר משטרת ישראל, היה וודאי נמנע.

הודעה לעיתונות, 8 לאוקטובר 2015

עמותת במקום מברכת על חתימת הסכם הגג עם עיריית באר שבע אם זאת אנחנו סוברים כי דרך היחידה להבטיח בניה צודקת ושוויונית היא להעניק מימון ציבורי לרשויות מקומיות חלשות! כמו-כן, אנו מקווים שהסכמי הגג יורחבו ויחולו גם על רשויות מקומיות נוספות שאין באפשרותן לממש בנייה למגורים עקב חוסר תקציב לתשתיות ומוסדות חינוך וציבור, ובכלל זה גם רשויות מקומיות ערביות

פניית למועצה הארצית, 7 ביולי 2007

תוכנית שדה בריר מקודמת מזה מספר שנים על ידי יזמים מטעם חברת רותם אמפרט, במטרה להקים מכרה לכריית פוספטים במרחק קצר מיישובים יהודים ובדווים. התוכנית זכתה להתנגדות רבה מצד התושבים בנגב בראש ובראשונה בשל הסיכונים הבריאותיים הצפויים להשפיע על האוכלוסיה המתגוררת באזור. מעבר לכך, היתה התייחסות דלה, אם בכלל, להשפעות התכנית על האוכלוסייה הבדווית המתגוררת בשטח ובסמיכות לאתר שדה בריר. לקראת הדיון הפנימי במועצה הארצית, שלחו במקום והאגודה לזכויות האזרח את התייחסויותיהן לתכנית. בפנייה מבקשים הארגונים להפנות את תשומת הלב להשלכות שיש בתכנית על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום. עמדת הארגונים היא כי קידום תוכנית שדה בריר עלולה להיות הרת אסון לכלל תושבי האזור ויש לדחותה. 

רדיו קול השלום, 16 באפריל 2015

בג”ץ דן בעתירת תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר וואדי אל נעם, האגודה לזכויות האזרח ועמותת ‘במקום- מתכננים למען זכויות תכנון’, נגד התכנית להרחבת העיירה שגב שלום שמטרתה העיקרית היא להעביר לעיירה את מעל 10,000 תושבי הכפר בניגוד לרצונם. ראיון עם מתכננת ערים נילי ברוך על העתירה.

מאמר דעה, 30 ביוני 2014

אין זה סוד שקיימת אפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. העדויות לכך רבות, מגוונות וחוצות תחומי תכנון. אבל באחרונה נדמה שנחצה קו אדום.