יישום החלטת ממשלה 922
עדכון – דצמבר 2019
אנו עורכים מעקב שוטף אחר מדיניות התכנון ביישובים ערביים נבחנים תכניות מתאר והליכי תכנון רוחב. במסגרת זאת בחנו את אופן היישום של החלטת ממשלה מס’ 922.
פרסומים
המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922
נייר עמדה, מאי 2017
נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.
הכפרים הלא מוכרים בנגב בצל המדיניות הממשלתית
מפה אינטראקטיבית, מאי 2017
מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה מתמשכת בתחום, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.
חילופי אוכלוסיות בחסות המדינה
התפרסם ב’הארץ’ ינואר 2017
פרופ’ ארז צפדיה, יו”ר עמותת במקום, ונילי ברוך, מתכננת ערים, עמותת במקום.
פינוי אום אל חירן והקמת היישוב היהודי חירן על שטחו הוא ביטוי לאי שוויון עמוק ויסודי ולאפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. אילולא כן, המוות המיותר של מורה בית הספר בן הכפר ושוטר משטרת ישראל, היה וודאי נמנע.
משכנות רועים בהר הנגב – קווים מנחים להסדרה תכנונית
עקרונות תכנון, 19 באפריל 2015
מסמך זה נועד להציע תשתית תכנונית לפתרון התיישבותי הולם וראוי עבור הקהילות הבדואית של “עבדה”, “נחל חווה”, “ואדי אריכא” המתגוררות במשכנות רועים בהר הנגב מזה שנים רבות, באופן שישתלב בחזון התכנוני של האזור, ובסביבה החברתית והפיסית גם יחד. לשם כך מוצע לעצב ולמסד דגם התיישבות ייחודי: “משכנות רועים”, אשר יאפשר בין שילוב אורח חיים מסורתי לבין כלכלה מקיימת מבוססת תיירות.
מדוע אין פיתוח?
דו”ח, אוגוסט 2014
בשנים 2012-2013 ערכה ‘במקום’ מחקר עומק בין-תחומי, במטרה לחשוף את החסמים המונעים את פיתוח הכפרים הבדווים המוכרים, לנתחם ולהבינם, ולהציע דרכים להסרתם. לצורך המחקר שולבו כלי מחקר ופרספקטיבות אנתרופולוגיים ותכנוניים והממצאים מאירים את הקשר שבין פריסה מרחבית לבין חברה ותרבות. אימוץ ההמלצות במלואן וכמקשה אחת חיוני להצלחת המהלך להסרת חסמי הפיתוח ויאפשר פיתוח הולם של הכפרים הבדווים המוכרים בנגב.
הסכמות ראש הממשלה עם נציגי ‘הבית היהודי’ למתווה פראוור/בגין
מסמכי מדיניות, דצמבר 2013
על אף ההצהרות כי הצעת חוק פראוור/בגין צפויה להיגנז, בימים אלו ממשיכה ועדת הפנים לדון בסעיפי החוק. ניתוח מסמכי ההבנות בין נציגי משרד ראש הממשלה לנציגי מפלגת הבית היהודי, מצביעים על ההיקף הנרחב של של החוק בקרקעות ובכפרים הבדווים בנגב.
תכנית אב להכרה בכפרים הבדווים הלא-מוכרים בנגב
תכנית,ספטמבר 2012
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ו’במקום’ פרסמו תכנית אב להכרה ביישובים הבדווים הלא מוכרים בנגב. תכנית האב מציעה לראשונה אלטרנטיבה ישימה, מקיפה ומקצועית לסוגיית התכנון של ההתיישבות הבדווית בנגב. התכנית נעשתה בשיתוף ארגון ‘סדרה – עמותת נשים ערביות בדוויות בנגב’.
אל עראקיב
עקרונות מנחים לתכנון, מרץ 2011
“לעבור כמו שאנחנו” – על תהליך גיבוש עקרונות מנחים לתכנון הישוב הבדואי רכמה
לעבור כמו שאנחנו מאמר של שולי הרטמן, רכזת פעילות חינוכית של ‘במקום’, שהתפרסם בבטאון איגוד המתכננים בנובמבר 2010
