דו”ח, יולי 2017
במסגרת הדו”ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו”ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.
דו”ח מיפוי, 2015
דו”ח זה נכתב לאחר תהליך של מיפוי חברתי שנערך בשני בניינים בשכונת נווה אליעזר שבכפר שלם בתל אביב. לדו”ח זה היו שתי מטרות: האחת, לשמש את תושבי המתחם ואת המתכננים ככלי לחשיבה על פתרונות תכנון אפשריים במסגרת התחדשות עירונית. השנייה, לסייע בבחינת תהליך המיפוי החברתי עצמו והשאלות שהוא מעלה. התהליך המיפוי התבצע על ידי צוות של 14 סטודנטים מן היחידה למערבות חברתית באוניברסיטת ת”א ובשיתוף עם גורמים בעיריית תל אביב.
מדיניות, תכנון ופיתוח בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית
דו”ח היסטורי תכנוני 2015
במסמך מתואר מצב התכנון, הבנייה והפיתוח בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית במבט היסטורי על קרוב לחמישים שנות תכנון ופיתוח ישראלי. המסמך סוקר את התכניות שנערכו עבור השכונות הפלסטיניות מאז 1967 ועד היום.
סקר תכנוני, 2014
הסקר עוסק בקהילות הבדוויות היושבות ממזרח לירושלים, ומתאר את המצב הנוכחי בהן מבחינה פיסית ותכנונית ואת החיים והקיום היומיומי של תושביהן. קהילות אלה נמצאות מזה שנים תחת איום מתמשך של עקירה וגירוש, במסגרת מאמץ מדינתי לריכוז של כל הקהילות הבדוויות שבאזור לישוב אחד בפאתיה המזרחיים של ירושלים רבתי, בסמוך לאל-עיזרייה.
דו”ח, דצמבר 2014
הדו”ח סוקר את המדיניות הקיימת בישראל בנוגע להתחדשות עירונית ומצביע על יתרונותיה ועל בעיות רבות, פיזיות וחברתיות, הנובעות ממנה. הוא מציע דרכים לחשיבה מחדש על התחדשות עירונית –תוך הענקת משקל מרכזי לראייה חברתית.
דו”ח, אוגוסט 2014
בשנים 2012-2013 ערכה ‘במקום’ מחקר עומק בין-תחומי, במטרה לחשוף את החסמים המונעים את פיתוח הכפרים הבדווים המוכרים, לנתחם ולהבינם, ולהציע דרכים להסרתם. לצורך המחקר שולבו כלי מחקר ופרספקטיבות אנתרופולוגיים ותכנוניים והממצאים מאירים את הקשר שבין פריסה מרחבית לבין חברה ותרבות. אימוץ ההמלצות במלואן וכמקשה אחת חיוני להצלחת המהלך להסרת חסמי הפיתוח ויאפשר פיתוח הולם של הכפרים הבדווים המוכרים בנגב.
מסמך מדיניות, אוקטובר 2013
מסמך המדיניות “תכנון דינמי ביוזמת התושבים – תכניות בנות מימוש בירושלים המזרחית” מציע פתרון למצב התכנוני הבלתי אפשרי בירושלים המזרחית, מבלי להתעלם מהצורך למציאת פתרון פוליטי שישנה את המצב מהיסוד.
דוח, 2013
דוח של ‘אונרא- סוכנות הסעד של האו”ם לפליטים פלסטינים’ ועמותת ‘במקום- מתכננים למען זכויות תכנון’. הדוח עוסק ב 150 המשפחות הבדוויות שהועברו בכפייה אל היישוב אל ג’אבל בשנת 1997 ממקום מושבם הקודם בשטחים עליהם הורחבה מעלה אדומים. הדוח כולל מחקר ראשון מסוגו על הקהילות, לאחר כ15 שנה מתחילת תהליך העברתם הכפויה ממקום מושבם.
דו”ח הקואליציה, 2012
במסמך זה מוצג מידע מרוכז ותכליתי בפני חברי הוד”לים וגורמים נוספים המשפיעים על עריכת התכניות לדיור לאומי, כגון היזמים הציבוריים ומתכננים מטעמם על האפשרויות הקיימות בחוק הוד”לים לצורך מתן מענה למצוקות הדיור בישראל ושילוב דיור בהישג יד בהיצע התכנוני.
תכנית,ספטמבר 2012
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ו’במקום’ פרסמו תכנית אב להכרה ביישובים הבדווים הלא מוכרים בנגב. תכנית האב מציעה לראשונה אלטרנטיבה ישימה, מקיפה ומקצועית לסוגיית התכנון של ההתיישבות הבדווית בנגב. התכנית נעשתה בשיתוף ארגון ‘סדרה – עמותת נשים ערביות בדוויות בנגב’.