מעבר צה”ל לנגב
פנייה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 24 בינואר 2011
‘במקום’ פנתה לחברי ועדת חוץ וביטחון לקראת דיון בנושא מעבר צה”ל לנגב. הפנייה התמקדה בשני היבטים הקשורים לנושא: חלוקת משאבים במרחב וסוגיית שטחי אש.
פנייה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 24 בינואר 2011
‘במקום’ פנתה לחברי ועדת חוץ וביטחון לקראת דיון בנושא מעבר צה”ל לנגב. הפנייה התמקדה בשני היבטים הקשורים לנושא: חלוקת משאבים במרחב וסוגיית שטחי אש.
הודעה לעיתונות, 26 ביולי 2010
‘במקום’ על תכנית המתאר המקומית של פתחת ניצנה:”אין כל הצדקה להקים התיישבות חדשה”. לטענת ‘במקום’, התכנית המוצעת פוגעת בעיקרון השוויון וצדק חלוקתי במרחב והיא עלולה להעצים ולהנציח את אי-השוויון בנגב.
עקרונות מנחים לתכנון, אפריל 2010
בעקבות פניית ועד היישוב הבדווי רכמה, הסמוך לירוחם, התקיימה ב 2009 סדנה של תושבי הכפר ושל ‘במקום’, במטרה לגבש ולנסח עקרונות מנחים לתכנון ופיתוח היישוב, לקראת הכרה ממשלתית בכפר ותחילת תכנונו כיישוב קבע. בסיום הפעילות המשותפת, נוסח מסמך המסכם את עקרונות התכנון כפי שגובשו בתהליך המשותף, ומציג מסגרת תכנונית ליישוב קבע עבור תושבי רכמה, אשר תענה על צרכיהם הנוכחיים ותבטיח את פיתוחו העתידי של הכפר.
דף מידע, אפריל 2008
בנגב קיימים 46 כפרים ערבים בדואים, מהם רק 10 זכו להכרה מצד הממשלה ומוסדות התכנון. השטח עליו יושבים הכפרים מהווה כ- %2.7 משטח הנגב. מתוך 36 הכפרים שלא הוכרו, חלק נמצא במקום עוד מלפני קום המדינה, והאחרים קיימים זה עשרות שנים, לאחר שתושביהם הועברו לשם על ידי המדינה.
דף מידע, 2008
לפי חוק התכנון והבניה תשכ”ה-1965 , כל בניה, הקמה או הצבה של מבנה, ובכלל זה כל הרחבה ותוספת, מחייבות הוצאת היתר בניה. הקמה או הצבה של כל מבנה שהוא, ובכלל זה מבנים יבילים וארעיים, ללא היתר מהווה עבירה פלילית, ומבנה שהוקם ללא היתר מיועד להריסה. היתר בנייה מרשויות התכנון נדרש בין אם לאדם תביעת בעלות על הקרקע ובין אם רשויות המדינה הכירו בבעלותו על הקרקע.
דו”ח, פברואר 2008
מטרת החוברת לתאר את הרקע לשיתוף הציבור הנעשה במסגרת פעילותה של ‘במקום’ בשיתוף עם האוכלוסייה הבדואית בנגב, לעמוד על הדילמות המלוות פעולות אלו, ולהציג לקחים ומסקנות אפשריים מתוך הניסיון המצטבר של העמותה בתכנון משותף עם הקהילה. בחוברת מוצג הרקע התכנוני וההיסטורי לפעולות שיתוף הציבור בתכנון בכפרים הלא-מוכרים בנגב, נסקרות בקצרה הפעולות שקיימה ‘במקום’ בהקשר זה, מוצגות הדילמות העקרוניות הכרוכות בפעולות שיתוף ציבור בתכנון, ומוצעים לקחים ומסקנות מתוך ההתנסות של פעילי ‘במקום’.
נייר מדיניות, נובמבר 2007
נייר מדיניות זה ליווה את קמפיין ההכרה ביישובים הבדווים הלא מוכרים, והוא מצביע על אפליה מתמשכת של יישובים בדווים לעומת יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים, וקורא לתכנון שוויוני שבא להסדיר ברמה התכנונית מציאות קיימת של כפרים בדואים שתכנונם ספונטני.
הודעה לעיתונות, 27 למאי 2009
בחוות דעת משפטית של מספר ארגונים חברתיים, ביניהם ‘במקום’, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, האגודה לצדק חלוקתי, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי והקשת הדמוקרטית המזרחית-שיח חדש, נקבע, כי הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב, אשר באה להכשיר את חוות הבודדים, מנוגדת לעיקרון השוויון המעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינה עומדת בחוק חובת המכרזים ואינה משרתת כל רציונל תכנוני או סביבתי.
התנגדות, ינואר 2005
במקום הגישה התנגדות לתכנית מתאר מחוזית, אשר מטרתה הקמתן של 30 חוות בודדים במועצה אזורית רמת נגב (תכנית “דרך היין”).
בנובמבר 2002 קיבלה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל של ממשלת ישראל החלטה, ולפיה התיישבות יחידים היא אמצעי למימוש מדיניות הממשלה לפיתוח הנגב והגליל ולשמירה על קרקעות המדינה בנגב ובגליל. אנו סבורים כי אין מקום לסטות מעקרונות התכנון של תמ”א 31 ותמ”א 35, המתווים מדיניות של חיזוק יישובים קיימים, מניעת פיתוח מבוזר ושמירה על שטחים פתוחים, מתכניות מתאר קיימות לפיתוח הנגב, ומהקריטריון לפיו חוות בודדים תאושרנה רק באופן נקודתי.