דו”ח, יולי 2017
במסגרת הדו”ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו”ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.
מאת: ד”ר אורן שלמה, חבר ועד מנהל, ספטמבר 2016
האפליה העמוקה ממנה סובלת המערכת העירונית בירושלים המזרחית בתחומי התכנון והבנייה מוכרת גם בתחומי פיתוח תשתיות ושירותים עירוניים אחרים. עם זאת, מאז שנות ה-2000 בערך ניכרים תהליכים של מעורבות גוברת של מנגנוני המדינה והעירייה בתחומי אספקת שירותים אחרים בירושלים המזרחית. אך סימנים אלו של מעורבות המדינה בשכונות ובכפרים בירושלים המזרחית פסחו על תחום התכנון והבנייה. בעוד שרבות מהתערבויות אלו נסמכות על גלויי גמישות של הביורוקרטיה הישראלית בייצור פתרונות “מיוחדים” לירושלים המזרחית, תחום התכנון והבנייה מתאפיין בקשיחות ביורוקרטית והתעקשות על פרוצדורות תכנוניות הדנות את התושבים למצוקת בינוי ותכנון עמוקה. לנו בבמקום יש הצעה שעשויה להקל על המצב.
הודעה לעיתונות, 20 לאוקטובר 2015
עמותת ‘במקום’, הגישה ערר לתכנית מתאר מקומית “13900: אתר להטמנת פסולת אינרטית וטיפול בפסולת יבשה וביצוע שיקום נופי ופארק מעליו”. בשם תושבי השכונות הפלסטיניות הסמוכות לאתר המתוכנן.
ערר, 30 ביולי 2015
תושבי השכונות עיסאוויה וא-טור הגישו עררים לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כנגד הכרזת העירייה על שטח של למעלה מאלף ומאתיים דונם כ”גינה”, לאחר שלא הצליחה לאשר באותו שטח תכנית לגן לאומי.
הודעה לעיתונות, 28 באוגוסט 2013
תושבי בית ספאפא ועמותת ‘במקום’ לבית המשפט העליון: המדינה כשלה להציע פתרונות לבעיות שהעלו התושבים. ללא תכנון מפורט, הפגיעה במרקם החיים בבית ספאפא תהיה אנושה
תושבי קרית יובל/עיר גנים פנו ל’במקום’ בבקשה לסייע להם במאבק נגד תכנית המתאר שמתכננת העירייה לשכונות, הכוללת תכניות פינוי-בינוי. בתהליך של פינוי -בינוי, יזם פרטי מקבל מידי הרשות המקומית היתר להריסת מתחמים קיימים שבהם קיימת צפיפות נמוכה יחסית ובניית מגדלי מגורים רבי קומות תחתם. כיוון שהיזם מונע ממניעים של רווח כלכלי, הוא אינו מעוניין לקחת בחשבון את הצרכים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של הקהילה הקיימת.
מאמר אורח מאת ד”ר חיים יעקובי, אפריל 2013
ב1990, לפני יותר משני עשורים, אושרה תכנית מתאר שהוכנה במהלך שנות השמונים, המאפשרת סלילת כביש בן שישה נתיבים בליבה של שכונת בית ספאפא בירושלים. על בסיס תכנית המתאר המיושנת מבקשת עיריית ירושלים לסלול כביש שפגיעתו באזרחי העיר, תושבי בית ספאפא, הרסנית.
בשנת 2004 החלו תושבי השכונה הפלסטינית שבצפון מזרח ירושלים אל-עיסאווייה בשיתוף ‘במקום’ בהכנת תכנית מתאר לשכונה, כדי לאפשר בניה ופיתוח, לעצור את גל הריסות הבתים ולהבטיח לתושבי השכונה עתיד טוב יותר. מספר חודשים מאוחר יותר התחילו גם תושבי אט-טור הסמוכה בהכנת תכנית. בתגובה לשתי התכניות הללו החלה רשות הטבע והגנים הלאומיים בתכנון גן לאומי על השטח שבין שתי השכונות שצוינו לעיל. במסגרת פגישות התאום הרבות שהתקיימו בין מתכנני אל-עיסאווייה לבין מתכנני הגן הלאומי נאמר במפורש כי מטרת הגן הלאומי היא לבלום את התפשטות השכונות הללו אל השטח הפתוח.
הודעה לעיתונות, 1 באוגוסט 2010
‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח פנו במכתב ליו”ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים ובו הם טוענים, כי טיוטת תכנית המתאר משמשת לפסילת תכנית בנייה רבות במזרח העיר וזאת למרות שהפקדתה בפועל מעוכבת כמעט שנתיים.
הודעה לעיתונות, 15 ביוני 2010
מסמך חדש של ‘במקום’ ו’עיר עמים’ בנושא המציאות הנדל”נית בי-ם: כ-79% מהקרקעות המיועדות לפיתוח במערב העיר ובשכונות היהודיות במזרחה אינן ניתנות לרכישה ע”י התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית
