קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.
קהילות בדווים רבות בשטח C נמצאות תחת איום של גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן. המעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. נייר העמדה בוחן את תוצאות המהלכים שבהם המדינה העבירה בכפייה שני שבטים לכפרים שהוקמו במיוחדם עבורם. כמו כן המסמך דן בהשפעות של המעבר הכפוי על נשים ונערות בדוויות שישראל קרעה ממרחב המחיה הטבעי שלהן, והטילה אותן למציאות מרחבית וחברתית חדשה.
מפה אינטראקטיבית, מאי 2017
מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה מתמשכת בתחום, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.
בני שבט הג’אהלין היושבים באבו נוואר (ממזרח לירושלים), אשר גורשו מהנגב בתחילת שנות ה – 50 ומצאו את מקומם באזור הספר של ירושלים הירדנית, נמצאים תחת איום מתמשך של פינוי בכפייה והריסות בתים. על רקע מדיניות הממשלה, vמקפיאה את תהליכי התכנון לאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי C, ‘במקום’ יחד עם נציגי הקהילה, עבדו בשנה האחרונה על התכנית הרעיונית ועקרונות התכנון לכפר, במקום בו הוא נמצא היום. תכנית זו שואפת להסדיר את ההתיישבות שקיימת בשטח מזה עשרות שנים, וכן לייצר אפשרויות לפיתוח עתידי עבור התושבים. ‘במקום’ הציגה תכנית מתאר לכפר, אשר הוגשה למנהל האזרחי בתקווה שתהווה בסיס תכנון לתושבי הכפר וכתחליף לפנוי הכפוי המתוכנן.
פניית למועצה הארצית, 7 ביולי 2007
תוכנית שדה בריר מקודמת מזה מספר שנים על ידי יזמים מטעם חברת רותם אמפרט, במטרה להקים מכרה לכריית פוספטים במרחק קצר מיישובים יהודים ובדווים. התוכנית זכתה להתנגדות רבה מצד התושבים בנגב בראש ובראשונה בשל הסיכונים הבריאותיים הצפויים להשפיע על האוכלוסיה המתגוררת באזור. מעבר לכך, היתה התייחסות דלה, אם בכלל, להשפעות התכנית על האוכלוסייה הבדווית המתגוררת בשטח ובסמיכות לאתר שדה בריר. לקראת הדיון הפנימי במועצה הארצית, שלחו במקום והאגודה לזכויות האזרח את התייחסויותיהן לתכנית. בפנייה מבקשים הארגונים להפנות את תשומת הלב להשלכות שיש בתכנית על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום. עמדת הארגונים היא כי קידום תוכנית שדה בריר עלולה להיות הרת אסון לכלל תושבי האזור ויש לדחותה.
דו”ח, אוגוסט 2014
בשנים 2012-2013 ערכה ‘במקום’ מחקר עומק בין-תחומי, במטרה לחשוף את החסמים המונעים את פיתוח הכפרים הבדווים המוכרים, לנתחם ולהבינם, ולהציע דרכים להסרתם. לצורך המחקר שולבו כלי מחקר ופרספקטיבות אנתרופולוגיים ותכנוניים והממצאים מאירים את הקשר שבין פריסה מרחבית לבין חברה ותרבות. אימוץ ההמלצות במלואן וכמקשה אחת חיוני להצלחת המהלך להסרת חסמי הפיתוח ויאפשר פיתוח הולם של הכפרים הבדווים המוכרים בנגב.
פרויקט, 2014
בעשור האחרון השקיעה המדינה מאמצים רבים בהסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב. בנוסף לעיירות הבדוויות הוכרו, לאחר לחץ ציבורי ובהדרגה, 11 כפרים. ברוב היישובים לא בוצע פיתוח ומצבם דומה לזה ששורר בכפרים שלא הוכרו ולא תוכננו, רוב רובם של תושבי הכפרים שהוכרו מנותקים מתשתיות בסיסיות כמו חשמל, מים וביוב. למרות שלכל היישובים הללו אושרו תכניות מתאר, תושביהם אינם יכולים לקבל היתרי בנייה — לא למבני קבע ולא למבנים זמניים. בפועל, התכנון שנעשה אינו ממומש. במקום מקדמת תכנון הולם ופיתוח לכפרים הבדווים המוכרים במגוון אמצעים.
מאמר דעה, 30 ביוני 2014
אין זה סוד שקיימת אפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. העדויות לכך רבות, מגוונות וחוצות תחומי תכנון. אבל באחרונה נדמה שנחצה קו אדום.
מסמכי מדיניות, דצמבר 2013
על אף ההצהרות כי הצעת חוק פראוור/בגין צפויה להיגנז, בימים אלו ממשיכה ועדת הפנים לדון בסעיפי החוק. ניתוח מסמכי ההבנות בין נציגי משרד ראש הממשלה לנציגי מפלגת הבית היהודי, מצביעים על ההיקף הנרחב של של החוק בקרקעות ובכפרים הבדווים בנגב.
