בשנים 2018-2017 חברה עמותת במקום עם שלושה ארגונים נוספים להקמת הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית. הקואליציה הורכבה מארגוני חברה אזרחית ואקדמיה ששמו להם למטרה להטמיע היבטים חברתיים בתהליכי התחדשות עירונית בישראל, זאת תוך מתן דגש על מעורבות פעילה ואפקטיבית של התושבים בכל שלבי התהליך, ויצירת כלים ופתרונות שישפרו את רווחתם ויגנו עליהם מדחיקה.
התנגדות, יולי 2017
ב20 ביולי עמותת ‘במקום’ הגישה התנגדות לתכנית ותמ”ל ‘לוד-רובע מערבי’ כיוון ש: התכנית סותרת את תכנית המתאר של העיר לוד, ועלולה למנוע את מימוש חזון ההתחדשות העירונית הכלול בה; התכנית חוזרת על טעויות שנעשו כשנבנו שכונות הלוויין הראשונות של העיר לוד וגרמו לבריחת אוכלוסייה אליהן על חשבון העיר הקיימת; התכנית גדולה מידי ולא מותאמת ליכולת הנשיאה של העיר הקיימת; התכנית עלולה לעקב תהליכים עדינים של התחדשות עירונית הנחוצים כל-כך בעיר הוותיקה; התכנית מציעה להקים שכונה בגודל של עיר שלמה שתהווה תחרות לא הוגנת לעיר לוד המשוועת למהפך ולהתחדשות; הבינוי המוצע, אשר למעלה ממחציתו מוצע במבנים גבוהים ואף במגדלים, אינו מתאים למגורים של 80% מאוכלוסיית ישראל, בשל עלויות מגורים גבוהות.
דו”ח מיפוי, 2015
דו”ח זה נכתב לאחר תהליך של מיפוי חברתי שנערך בשני בניינים בשכונת נווה אליעזר שבכפר שלם בתל אביב. לדו”ח זה היו שתי מטרות: האחת, לשמש את תושבי המתחם ואת המתכננים ככלי לחשיבה על פתרונות תכנון אפשריים במסגרת התחדשות עירונית. השנייה, לסייע בבחינת תהליך המיפוי החברתי עצמו והשאלות שהוא מעלה. התהליך המיפוי התבצע על ידי צוות של 14 סטודנטים מן היחידה למערבות חברתית באוניברסיטת ת”א ובשיתוף עם גורמים בעיריית תל אביב.
כלכליסט, 25.7.2013
בעמותות למען דיור מוזל לא מתרשמים מהקריטריונים החדשים, וטוענים שהמדינה ממשיכה להשתמש בקרקעות המינהל לגריפת רווח ומתעלמת ממחויבותה לפתרון הבעיה.
עקרונות מדיניות דיור חברתית, 7 באוגוסט 2011
כארגון הפועל זה למעלה מעשר שנים למען חלוקה שוויונית של המשאבים במרחב ולתכנון ראוי לכל קבוצות האוכלוסייה, ‘במקום’ תומכת ושותפה למחאה החברתית ורואה בה הזדמנות מהמעלה הראשונה לשינוי השיח וסדרי העדיפויות של הממשלה, בכלל, ובתחום הדיור, בפרט.
דף מידע, יולי 2011
דיור אינו מצרך אלא זכות בסיסית של האדם. לדיור יש השפעה קריטית על החיים של כל אדם. קיומו או היעדרו של דיור בר השגה יקבע אם נוכל לגור בסביבה שבה חינוך טוב עבור ילדינו, שירותים טובים ומקומות עבודה. הוא יקבע האם נוציא סכום גבוה מדי כדי להבטיח לנו קורת גג, סכום שיבוא על חשבון טיפול שיניים ולעיתים אפילו אוכל.
קמפיין, 2009-2010
כמדי שנה, כלל חוק ההסדרים לשנים 2010-2009 סעיפים רבים שאינם קשורים כלל לתקציב המדינה, ושהדיון בהם מקומו בוועדות הכנסת השונות, בהליך המאפשר דיון ציבורי רחב וענייני.’במקום’ הכינה ניירות עמדה מקצועיים ביחס לתיקון חוק התכנון והבנייה, הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל וזכויות הדייר הממשיך בדיור הציבורי (הנייר האחרון בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח). ניירות העמדה נשלחו לחברי כנסת ממפלגות שונות ולוועדת השרים לענייני חקיקה.
פרויקט זכויות התכנון והדיור בירושלים המזרחית, המשותף לעמותת ‘במקום’ ולאגודה לזכויות האזרח, שם לו למטרה להביא לשינוי במדיניות התכנון המפלה המתקיימת זה ארבעים שנה בירושלים המזרחית, לסייע לתושבים החיים בשכונות הפלסטיניות, ולהביא למימוש זכות האדם הבסיסית למגורים הולמים.
ערים מעורבות הן תופעה גאוגרפית-חברתית ייחודית, שבבסיסה חיים משותפים של אוכלוסיות בעלות זהויות לאומיות שונות. בשנת 2004, ארגון שתי”ל, יחד עם ‘המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי’, ו’במקום – מתכננים למען זכויות תכנון’, שיתפו פעולה בעריכת סקר תכנוני בשכונות הערביות והמעורבות בעיר רמלה, במטרה לסייע לוועדי שכונות ולפעילים חברתיים ברמלה לגבש עמדה בתחומי תכנון שונים.
קבוצת ערבים אזרחי המדינה, ילידי הגליל, החיים ועובדים בירושלים, פנתה ל’במקום’, כדי שתסייע להם במציאת פתרונות דיור. חברי הקבוצה, שהגיעו לירושלים במסגרת תפקידיהם, מקצועם או נסיבות חייהם, נתקלו בקושי במציאת פתרונות דיור בעיר, ובכלל זה רכישת דירות מקבלנים, רכישת דירות מיד שנייה, או רכישת קרקעות לבנייה. מצוקת הדיור שנתקלו בה היתה אף לגבי שכירת דירות מתושבי ירושלים, שגילו חשדנות כלפי דיירים ערבים. הקושי במציאת פתרונות דיור היה לגבי מערב העיר ומזרחה כאחד.
