דו”ח, יולי 2017
במסגרת הדו”ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו”ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.
נייר עמדה, מאי 2017
נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.
הודעה לעיתונות, 6 לאוקטובר 2015
עמותת במקום מתנגדת להזרמת כספים למאחז ‘נגוהות’, על פי העמותה החלטת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד דינה זילבר, כי לא תפעל לבטל הקצאה של 400 אלף שקלים למאחז ‘נגוהות’ אינה מתיישבת עם החלטת היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי אין להעביר את הכספים למאחז שלו אין תכנית מתאר מאושרת.
מדיניות, תכנון ופיתוח בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית
דו”ח היסטורי תכנוני 2015
במסמך מתואר מצב התכנון, הבנייה והפיתוח בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית במבט היסטורי על קרוב לחמישים שנות תכנון ופיתוח ישראלי. המסמך סוקר את התכניות שנערכו עבור השכונות הפלסטיניות מאז 1967 ועד היום.
יוני 2014
שועפאט היא השכונה הדרומית מבין שתי השכונות שלאורך דרך רמאללה, בצפון ירושלים המזרחית. השכונה ממוקמת מצפון לצומת הגבעה הצרפתית, ממערב לכביש 60 (המוכר גם ככביש גב ההר הארצי), מדרום לשכונת בית חנינא וממזרח לרמת שלמה, שנבנתה בשלהי תקופת אוסלו על אדמות שועפאט. ממזרח לשכונה, מעבר לכביש 60 ולמכשול ההפרדה, שוכן מחנה הפליטים שועפאט, שנבנה על חלק מאדמות הכפר המקוריות.
רישיון שבלעדיו אסור לבנות. את היתרי הבנייה נותנת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לפי תוכנית שכוללת הוראות מפורטות ואשר אושרה כחוק.
וואדי חילווה הינו חלק מהכפר סילוואן, הנמצא מדרום וממזרח לעיר העתיקה, באזור זה חיים כ- 4,500 תושבים. בנובמבר 2008 הגישה עו”ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם תושבי וואדי חילווה בסילוואן ובשם ‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח. העתירה לוותה בחוות דעת תכנונית שנכתבה ע”י אדר’ אפרת כהן-בר מ’במקום’.
עתירה, נובמבר 2008 עו”ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם תושבי וואדי חילווה בסילוואן ובשם ‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח. העתירה לוותה בחוות דעת תכנונית שנכתבה ע”י אדר’ אפרת כהן-בר מ’במקום’. בעתירה התבקש בית המשפט להורות על עצירת עבודות הפיתוח בשכונת וואדי חילווה בסילוואן, כיוון שהן החלו ללא היתר.
דף מידע, 2008
לפי חוק התכנון והבניה תשכ”ה-1965 , כל בניה, הקמה או הצבה של מבנה, ובכלל זה כל הרחבה ותוספת, מחייבות הוצאת היתר בניה. הקמה או הצבה של כל מבנה שהוא, ובכלל זה מבנים יבילים וארעיים, ללא היתר מהווה עבירה פלילית, ומבנה שהוקם ללא היתר מיועד להריסה. היתר בנייה מרשויות התכנון נדרש בין אם לאדם תביעת בעלות על הקרקע ובין אם רשויות המדינה הכירו בבעלותו על הקרקע.
דו”ח, אוקטובר 2004
הדו”ח שהוכן על ידי ‘במקום’ ועיר שלם ירושלים, קורא לעירית ירושלים להימנע מהמשך הריסת בתים במזרח העיר. הדו”ח קובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום, כיוון שלתושבים רבים אין כיום כל אפשרות לקבל היתר בנייה ולבנות את ביתם על פי חוק, והתוצאה היא בנייה מסיבית ללא היתר. מאידך, על אף מדיניות הריסה אגרסיבית ובוטה,מערכת האכיפה אינה מסוגלת להתמודד עם הבעיה, ומדיניותה, הפסולה מעיקרה, נכשלה גם לשיטתה.
