קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.
קהילות בדווים רבות בשטח C נמצאות תחת איום של גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן. המעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. נייר העמדה בוחן את תוצאות המהלכים שבהם המדינה העבירה בכפייה שני שבטים לכפרים שהוקמו במיוחדם עבורם. כמו כן המסמך דן בהשפעות של המעבר הכפוי על נשים ונערות בדוויות שישראל קרעה ממרחב המחיה הטבעי שלהן, והטילה אותן למציאות מרחבית וחברתית חדשה.
התנגדות, נובמבר 2014
ההתנגדות הוגשה לועדת ההתנגדויות של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, נגד התכנית להקמת ישיבת “מקור חיים” בסמוך להתנחלות נווה דניאל הגובלת באדמות הכפר הפלסטיני אל ח’אדר.
הארץ, 16 במאי 2013
תוכנית היישוב באזור נויעמה הוקפאה בשל התנגדות המתנחלים – ואולם גם הדיירים המיועדים, בני 3 שבטים בדואים, מתנגדים: “חלק מתוכנית גירוש”
עתירת חופש המידע, 23 במרץ 2010
‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה מינהלית על פי חוק חופש המידע. בעתירה התבקש בית המשפט להורות למינהל האזרחי, למפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ולמשרד הביטחון למסור לארגונים נתונים על שטחן של אדמות המדינה בגדה המערבית בכלל ובשטח C בפרט.
הארץ, 28.3.2013
ממסמכים של המנהל האזרחי שהוגשו לבית המשפט בעקבות עתירת חופש המידע של עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח עולה כי מאז שנת 1967 המנהל הקצה לפלסטינים 0.7% מאדמותהמדינה בגדה, לעומת 37% מאדמות שהוקצו להתנחלויות.
הארץ, 17.1.2013
אחד מעקרונות הדגל של יו”ר הבית היהודי נפתלי בנט הוא התוכנית המדינית שלו, המכונה גם תוכנית ההרגעה, במסגרתה הוא מציע בפשטות לספח את שטחי סי למדינת ישראל. כדי להתמודד עם טענת האפרטהייד הוא מציע לאזרח 50 אלף פלסטינים החיים בשטחים המסופחים (עמוד 2 סעיף 2 בתוכנית). כך, לדעתו, יורחבו גבולות מדינות ישראל במחיר דמוגרפי זניח. אך האם בנט מדייק באומרו כי בשטחי סי חיים רק 50 אלף ערבים?
התברר כי “תוכנית שבע הנקודות לפתרון הסכסוך הערבי ישראלי ביהודה ושומרון” שמציע בנט, מבוססת בחלקים ניכרים על טבלה שהועתקה במלואה מאותו דו”ח של “במקום”, שכותרתו “התחום האסור”.
חוות דעת אנתרופולוגית, יולי 2012
חוות דעת אנתרופולוגית שהגישה ‘במקום’ בצירוף לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח על רקע הוצאת צווי ההריסה ועל רקע סירובן של הרשויות הישראליות לפעול להסדרת התכנון של הכפר. הכפר ח’רבת זנוטה, הנמצא בדרום הר חברון שבשטח C בגדה המערבית, מצוי תחת איום של צווי הריסה על מרבית המבנים בכפר מצד הרשויות הישראליות.
הכפר ח’רבת זנוטה שוכן בדרום הר חברון שבשטח C בגדה המערבית והינו חלק מהמרחב הכפרי של העיר דהאריה. הכפר מצוי תחת איום של צווי הריסה על מרבית המבנים בכפר מצד הרשויות הישראליות. ביולי 2012 צירפה ‘במקום’ לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח חוות דעת אנתרופולוגית בעניין מרחב המגורים והקיום של תושבי הכפר, על רקע הוצאת צווי ההריסה ועל רקע סירובן של הרשויות הישראליות לפעול להסדרת התכנון של הכפר.
עתירה, 30 בנובמבר 2010
עתירה לבג”צ , שהגישו ב-30.11.2010 ‘במקום’, תושבים מהכפר הפלסטיני ג’בע אשר מצפון לירושלים, מועצת הכפר וארגון “יש דין”, התבקש בית המשפט לבטל החלטה של המינהל האזרחי בדבר אישור תכנית מפורטת לשכונה חדשה בת 184 יחידות דיור בהתנחלות גבע בנימין. בעתירה נטען, כי התוכנית כולאת בתוכה שתי מובלעות קרקע פרטית, ששייכת לתושבים מג’בע, ואשר שטחן הכולל הוא כ-24 דונם.
