חסמים תכנוניים בגדה המערבית
כנס, 2008
מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C- ערב עיון לרגל פרסום דוח ‘במקום’, “התחום האסור”, בנושא מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, התקיים במכון ון ליר בירושלים ב-28.10.08.
כנס, 2008
מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C- ערב עיון לרגל פרסום דוח ‘במקום’, “התחום האסור”, בנושא מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, התקיים במכון ון ליר בירושלים ב-28.10.08.
התנגדות, יולי 2008
משרד הפנים מינה ועדת חקירה לבחינת בקשתם של תושבי התנחלות קדר, הכלולה במועצה האזורית גוש עציון, לצרף את יישובם אל תחום השיפוט של עיריית מעלה אדומים. ביולי 2008 הגישה ‘במקום’ התנגדות למהלך המבוקש.
התנגדות, ינואר 2008 ב-29.11.07 הופקדה להתנגדויות תמ”א 56, תכנית מתאר אזורית שמטרתה להסדיר את הקמתם של מתקני שידור קטנים וזעירים (בעיקר אנטנות סלולריות) בשטח C, המקיף כ-60% מהגדה המערבית. בינואר 2008 הגישה ‘במקום’ התנגדות לתכנית זו, המעמיקה את האפליה התכנונית הקיימת ממילא נגד האוכלוסייה הפלסטינית.
חוות דעת תכנונית, יולי 2006
מדרום לירושלים מתוכננת מערכת מכשולים מורכבת הכוללת את גדר ההפרדה, ובנוסף מרחב חסר תקדים בהיקפו, שאמור לשמש כ’הגנה מרחבית’ על אזור הכולל את גוש-עציון, העיר בית”ר עלית, וכל הדרכים מהם ואליהם. כך נוצרת מובלעת מרחבית-תפקודית בשטח של 70,000 דונם, שרק 10% מתוכה הוא שטח בנוי של ההתנחלויות. הביטוי הפיזי של תוואי הגדר באזור זה מקבע מגבלות שחלות על הפלסטינים וקוטע, מבחינת שימוש ונגישות, את רצף הכבישים המשמשים את הפלסטינים בהגעה למקורות פרנסה, לשירותים חיוניים ולקיום שיגרת חיים סבירה. תושבי הכפרים עתרו לבג”צ באמצעות עו”ד גיאת נאסר בבקשה לשנות את התוואי המוצע. ‘במקום’ התבקשה להתייחס לסוגייה, ולנסח חוות-דעת מומחה.
מצג שוא, 2006 ‘במקום’, יחד עם ארגון ‘בצלם’, חשפו בתשקיף של חברת הבנייה “נאות הפסגה מודיעין עילית בע”מ”, נתונים מטעים ומגמתיים המתייחסים לפרויקט שבונה החברה בהתנחלות מודיעין עילית, חשיפה שהביאה לדחיית ההנפקה. במכתב מפורט למר דוד לביא, מנהל מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות לניירות ערך, מצביעים ‘במקום’ ו’בצלם’ על שורת נתונים לא מדויקים, היוצרים מצג שווא בפני הציבור הרחב ביחס לפרויקט.
חוות דעת תכנונית, פברואר 2006
בפברואר 2005 החליטה הממשלה לקבוע את תוואי גדר ההפרדה באזור ירושלים, כך שיגדיר את אזור מעלה אדומים בתוך השטחים שממערב לגדר ויחבר אותו לירושלים. גדר ההפרדה, מזרחית לעיר ירושלים, כוללת, אם כן, את תוואי “עוטף ירושלים” ואת התוואי החודר לתחום שטחי הגדה המערבית, ויוצר את מובלעת מרחב אדומים. שילובם של שני התוואים, מעצב מחדש את האזור תוך חלוקתו לשלושה מרחבים חדשים מוקפים גדר: מובלעת מעלה אדומים, מובלעת דרומית ומובלעת צפונית, המנותקים תפקודית ופיזית זה מזה ומן המרחב סביבן. מהלך זה יוצר מציאות בלתי אפשרית מבחינה פיסית, תפקודית, חברתית וכלכלית לתושבים הפלסטינים. במחיר חיבור מרחב מעלה אדומים לכוון ירושלים, (ציר מזרח מערב), נקטע באחת רצף מרחבי ותחבורתי בציר צפון-דרום. מועצת הכפר סוואחרה אל שרקייה פנתה ל’במקום’, באמצעות עו”ד שלמה לקר, בבקשה לקבל חוות דעת מומחים נלוות לעתירתה לבג”צ.
חוות דעת, ספטמבר 2004
מרחב מחוז קלקיליה אופיין טרם הקמתו של מכשול ההפרדה (עד לשנת 2003) כמרחב פתוח בהיבטיו התפקודיים ומערכות יחסי הגומלין, בין העיר קלקיליה לבין העיירות והכפרים הפלסטינים הסובבים אותה והסמוכים לה. הצבתו של מכשול ההפרדה בתוואי הנוכחי קטעה באחת מרחב אורגני זה ויצרה מציאות בלתי אפשרית עבור רוב תושבי מחוז קלקיליה ובמיוחד עבור חמשת הכפרים שנכלאו בתוך מובלעת אלפי מנשה. עמותת ‘במקום’ התבקשה ע”י האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בשמם של תושבים פלסטיניים שחיים במובלעת, להכין חוות דעת תכנונית ולעזור להצגת העתירה בעזרת אמצעי המחשה.
קמפיין, 2003-2004
בחדש מאי 2002 התקבלה ההחלטה הראשונה להקים מכשול הפרדה שיעצור כניסת “מפגעים” לישראל. ביוני 2002 אשרה הממשלה את שלב א’ של מכשול ההפרדה ובהמשך גם את שלב ב’ וג’ שלה. החומה, אם תבנה כולה, אמורה להשתרע לאורך כ – 700 ק”מ בגדה המערבית.
התנגדויות, 200-2002
במסגרת תכנון כבישים עוקפים באזור רמאללה הוצעו, בין השאר, תוואים לשני כבישים. אחד, העובר דרך הכפרים ג’לזון ועין יברוד ומחבר בין ההתנחלויות בית אל ועופרה והשני – באזור אל – בירה. שני הכבישים הוצעו במסגרת תכניות מתאר מפורטות כחלק מן התכנון של מדינת ישראל בשטחי C, הנמצא בשליטה ביטחונית ישראלית ותחת סמכות רשויות התכנון במסגרת המנהל האזרחי. לצורך סלילת הכבישים מופקעות אדמות חקלאיות מתושבי הכפרים הסמוכים לתוואי הכביש. תושבי הכפרים, באמצעות מרכז ירושלים לזכויות אדם ועורכי דינם, פנו ל’במקום’, על מנת לקבל את חוות דעתה המקצועית, באשר לתוואי המוצע של הכבישים, בשלבי הכנת התכנית ובשלב ההתנגדות לאחר הפקדתה.