דו”ח, יולי 2017
במסגרת הדו”ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו”ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.
נייר עמדה, יוני 2017
קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.
נייר עמדה, יוני 2017
קהילות בדווים רבות בשטח C נמצאות תחת איום של גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן. המעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. נייר העמדה בוחן את תוצאות המהלכים שבהם המדינה העבירה בכפייה שני שבטים לכפרים שהוקמו במיוחדם עבורם. כמו כן המסמך דן בהשפעות של המעבר הכפוי על נשים ונערות בדוויות שישראל קרעה ממרחב המחיה הטבעי שלהן, והטילה אותן למציאות מרחבית וחברתית חדשה.
נייר עמדה, מאי 2017
נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.
מפה אינטראקטיבית, מאי 2017
מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה מתמשכת בתחום, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.
יוני 2016
ראשי 22 ארגוני זכויות אדם והחברה אזרחית פנו לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, בבקשה כי יפעל לעצירת גל החקיקה האנטי דמוקרטית בישראל וכי יתערב להפסקת הפגיעה השיטתית בעבודתם של הפועלים למען זכויות האדם.
הודעה לעיתונות, 18 באוקטובר 2015
עמותת “במקום” מתנגדת באופן נחרץ לחומה שמוקמת בשעות אלו בין ג’בל מוכבר לשכונת ארמון הנציב. על-אף גל האלימות הנוכחי, והצורך בצמצום מוקדי החיכוך, ההחלטה להקים חומת הפרדה בין ג’בל מוכבר לבין ארמון הנציב הינה שערורייתית – לא פחות!
קמפיין, ינואר 2013
רגע לפני בחירות 2013, גיבשו 21 ארגוני החברה האזרחית עקרונות משותפים לחברה הוגנת, שוויונית ושומרת זכויות אדם.
כנס, 2006
ביום ה’, 7 בדצמבר 2006, 17:00 – 22:00 קיימנו ערב עיון שבא לבחון את הקשר שבין תכנון למשפט כחלק ממאבק לשמירת זכויות אדם במרחב ובמסגרת התכנון.
כנס, 2007
הכנס בן היומיים שנערך בתום שנה לפרויקט זכויות תכנון, עסק באופי הפעילות של ארגוני חברה אזרחית, שמטרתם קידום זכויות אדם במרחב, לנוכח הממסד. לכנס הגיעו אנשי מקצוע מחו”ל ומהארץ, אנשי אקדמיה ופעילים בארגוני חברה אזרחית.
